רע"ב 5403/04 שון ברי נ. שרות בתי הסוהר

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בנצרת, שניתנה בתיק עע"א 1216/04, ובה נדחה ערעורו של המבקש על החלטת שלטונות בתי הסהר מחודש פברואר 2004 לסווגו כסג"ב (סיכון גבוה לבריחה). מהחלטת בית המשפט עולה, כי עמדת המשיבים התבססה בעיקר על כך שהעותר יצא לחופשה בתאריך 10.12.02, לא שב מחופשתו, ונעצר כעבור מספר חודשים בנתב"ג לאחר שנמלט מהארץ. בהתבסס על אלה, ועל כך שהתנהגותו של המבקש נמצאה שלילית מאחר והיה מעורב בקטטות עם אסירים אחרים, ואף נפתח נגדו תיק בחשד לסחיטה באיומים כנגד מנהל כלא השרון, קבע בית המשפט ש"בנסיבות אלה החלטת המשיבים המסרבים לתת אימון בעותר פעם נוספת היא עניינית וסבירה". יחד עם זאת, הורה בית המשפט כי עניינו של המבקש ייבחן שוב על ידי המשיבים בחודש יולי, תוך התחשבות יתר בחלוף הזמן הרב מאז ניסיון הבריחה של המבקש.

המבקש מסיג על החלטתו של בית המשפט קמא, אולם לאחר שבחנתי את הבקשה ונספחיה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה היא שרשות ערעור על החלטת בית משפט הדן בעתירת אסיר, ניתנת במשורה, והנטייה להיענות לה רק מקום שהבקשה מעלה נושא בעל חשיבות משפטית וכללית החורג מעניינם הפרטני של בעלי הדין (ראו רע"ב 7/86, וייל נ' מדינת ישראל , לא פורסם; רע"ב 5460/03 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , טרם פורסם; רע"ב 3531/03 אבו סלימאן סלאח נ' שירות-בתי-הסוהר ואח' , טרם פורסם; רע"ב 10706/03 יונס אבו מגסיב נ' מדינת ישראל , תק-על 2004(1), 839). עניינו של המבקש אינו נכנס לגדרם של אותם מקרים המצדיקים דיון בפני ערכאת ערעור נוספת, במיוחד לנוכח העובדה כי עניינו עתיד להיבחן שוב בחודש יולי 2004. מכאן החלטתי לדחות את הבקשה, ולמבקש שמורה מטבע הדברים הזכות לשוב ולפנות לבית המשפט בעקבות ההחלטה המחודשת בעניינו, ובלבד שתהיה בידו עילה ראויה.

הבקשה נדחית.