החלטה4 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"ב 3532/03 סמי אבו חג'אג' נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

משפט מנהלי · ביטול שחרור על-תנאי בשל הפרת תנאי שחרורבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו שדחה ערעור על החלטת ועדת השחרורים

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על החלטת ועדת השחרורים לבטל את שחרורו על-תנאי של אסיר בשל הפרת תנאי השחרור, ולהחזירו למאסר לחודשיים. נקבע כי בית המשפט אינו מתערב בשיקול דעתה של הוועדה אלא בנסיבות חריגות, וכי לא נמצאה בעיה משפטית בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור.

העובדות

המבקש הורשע בעבירות סמים שביצע בעת היותו אסיר ברשיון ונגזר עליו מאסר בפועל. ועדת השחרורים שחררה אותו בתנאים, ביניהם שהייה בהוסטל שיקומי ושיתוף פעולה עם המטפלים. לאחר שהמבקש לא עמד בתנאים, הוחלט לבטל את שחרורו למשך חודשיים, וערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתערבות בית המשפט בשיקול דעתה של ועדת השחרורים בביטול שחרור על-תנאי בשל הפרת תנאי השחרור?
  2. 2.האם מתקיימת בבקשת רשות הערעור בעיה משפטית או בעיה אחרת בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור?

הלכות

  1. 1

    בית המשפט אינו אמור ליתן את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת השחרורים אלא בנסיבות חריגות.

    ״הלכה מכבר היא שבית-המשפט - על דרך הכלל - אינו אמור ליתן את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת השיחרורים אלא בנסיבות חריגות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    בקשת רשות ערעור לא תיענה אלא אם מעוררת בעיה משפטית או בעיה אחרת בעלת חשיבות.

    ״אכן, בקשת רשות ערעור כבקשה שלפניי לא תיענה אלא אם מעוררת היא בעיה משפטית - או בעיה אחרת - בעלות חשיבות״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שחרור על-תנאי
  • ביטול שחרור
  • הפרת תנאי שחרור
  • ועדת השחרורים
  • הוסטל שיקומי
  • רשות ערעור

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"ב

3532/03

בפני:

כבוד השופט מ' חשין

המבקש

:

סמי אבו חג'אג'

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בשם המבקש:

בשם המשיבה:

עו"ד גיא אבנון

עו"ד דנה מנחה

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של

בית-המשפט המחוזי בתל-אביבי-יפו שניתן על-ידי כב' ס' הנשיא י' גרוס, והשופטים א'

קובו וע' פוגלמן מיום 10.4.03 בעע"א 1382/03

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. ועדת השיחרורים שכוננה מכוח חוק שחרור על-תנאי ממאסר, תשס"א-2001 ( החוק ), החליטה לבטל שחרורו של המבקש על-תנאי בשל הפרת תנאי השחרור, ולהחזירו לכלא למשך חודשיים ימים. בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו של המבקש על ההחלטה, ועל החלטת הערעור הבקשה שלפניי.

2.המבקש הורשע בעבירות סמים שביצע בעת היותו אסיר ברשיון בגין עבירות סמים קודמות, ועונשו נגזר למאסר בפועל בן שלוש שנים ותשעה חודשים. לאחר שרצה חלק מתקופת המאסר החליטה ועדת השיחרורים, לאחר היסוסים ובהתנגדות נציג היועץ המשפטי לממשלה, לשחרר את המבקש שחרור מוקדם בתנאים מגבילים, ביניהם התנאי כי ישהה בהוסטל שיקומי "אביב חדש" ובתנאי נוסף כי "ישתף פעולה עם רש"א ועם המטפלים בהוסטל ויישמע להוראותיהם."

3.המבקש שוחרר ממאסרו, החל בשיקומו בהוסטל "אביב חדש", ואולם לא עברו אלא חודשים ספורים ונציגי ההוסטל הודיעו לרש"א כי המבקש אינו משתף עימהם פעולה, אינו מקיים את חוקי ההוסטל וכי מטעמים אלה ממליצים הם על הפסקת שיקומו בהוסטל. ובלשונם:

סמי ... לא כיבד את ההנחיות ואת החוזה שנחתם איתו, עבר על כל החוקים והתנגד בהפגנתיות להנחיות שניתנו לו.

הווה דמות שלילית עבור הדיירים וחוסר כבוד למסגרת ופגע בהזדמנות שניתנה לו ע"י הרשות לשקום האסיר. לשיקום והתחלה חדשה.

אני מבקשת להחזיר את עניינו בדחיפות לוועדה. יש לציין שהנ"ל אינו ראוי להזדמנות נוספת.

4.עניינו של המבקש עלה ובא לפני ועדת השיחרורים, וזו החליטה - תוך התחשבות במבקש - לקבל אך בחלקה את בקשת המדינה ולפיה יחוייב המבקש ביתרת תקופת המאסר שלא נשא בה. הוועדה החליטה להחזיר את המבקש למאסר אך לחודשיים ימים, שלאחריהם יוכל לשוב למסלול השיקום כפי שנקבע לו בתחילה:

הוועדה לאחר שדנה והתלבטה רבות ובכובד ראש בנסיבות של האסיר, כאשר השיקול המרכזי הוא הרתעת האסיר ואסירים אחרים שלא להפר את תנאי השחרור, שהיו מונחים בשיקולי הוועדה למזער את הסיכון לשלום הציבור, תוך שיקומו של האסיר במסגרת הוסטל ובפיקוח רש"א, ולעומת זאת, גילו הצעיר של האסיר, הניסיון שעשה להמשיך ולתפקד בצורה חיובית, לכאורה ללא מעורבות בסמים ותוך כדי עבודה.

הוועדה לאחר שאיזנה בין הדברים סבורה שזהו מקרה שיש לבטל חלק משחרורו של האסיר, על מנת להרתיעו מצד אחד ולדרבן אותו להמשיך בדרך השיקום לאחר שחרורו.

לפיכך מחליטה הוועדה לבטל שחרורו של האסיר למשך חודשיים ימים.

...

לאחר שחרורו של האסיר בתום ריצוי תקופת המאסר בגין ביטול השחרור, תחל תקופת התנאי ותהיה כאורך תקופת התנאי הנוכחית, דהיינו 14 חודשים.

5.המבקש לא השלים עם החלטה זו, ערער עליה לבית-המשפט המחוזי, ובית-המשפט המחליט, בפסק-דין מפורט, לדחות את הערעור. אמר בית-המשפט, בין שאר דבריו:

כאשר ועדת השחרורים מחליטה לאחר היסוסים לשחרר אסיר וקובעת את תנאי שיקומו של שהייה בהוסטל, ופיקוח על האסיר הרי שיש למלא את כל התנאים הללו באופן מדויק ודווקני. מי שמוצא לנכון להפר תנאים אלה וחושב שהדרך שהוא נוקט בה היא הדרך הראויה, אינו יכול להישמע אלא עליו להבין כי כאשר שחרורו מותנה בתנאים אלה, אין הוא יכול לפעול כרצונו אלא עליו למלא בדייקנות את תנאי השחרור.

על פסק-דין זה הבקשה שלפניי.

6.לא מצאתי ממש בבקשה. המבקש תוקף את שיקוליה של ועדת השיחרורים בהחלטתה, אך לא מצאתי הצדק כי בית-המשפט יתערב בשיקולים אלה. אכן, בקשת רשות ערעור כבקשה שלפניי לא תיענה אלא אם מעוררת היא בעיה משפטית - או בעיה אחרת - בעלות חשיבות (ראו, למשל: רע"ב 7/86 חיים לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) - ובעיה מעין זו לא נמצאה לי - על אחת כמה וכמה שבית-המשפט המחוזי דן בערעור המבקש בפרוטרוט ודחה את כל טענותיו לגופן.

יתר-על-כן: הלכה מכבר היא שבית-המשפט - על דרך הכלל - אינו אמור ליתן את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת השיחרורים אלא בנסיבות חריגות (למשל: רע"ב 1695/00 מרק קלופוט נ' ועדת השחרורים (לא פורסם); רע"ב 3265/01 יוסף פרושינובסקי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)), לא-כל-שכן בענייננו, שלא נמצאו בהחלטתה של ועדת השיחרורים פגם או סירכה המצדיקים התערבותו של בית-המשפט. המבקש מעל באמון שניתן בו - לא פעם אחת אלא שתי פעמים - ואין לו להלין אלא על עצמו בלבד שנגזר עליו לשאת בתוצאות מעשיו. ועדת השיחרורים וכמותה בית-המשפט המחוזי פעלו כהלכה וכדין ולא נמצא לי הצדק להתערב בהחלטותיהם.

7. הבקשה נדחית.

היום, ב' בסיון תשס"ג (2.6.2003).

ש ו פ ט

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

03035320_G02.doc

מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (4 תיקים)

  • עעא 1382/03
  • רעב 7/86
  • רעב 1695/00
  • רעב 3265/01

מצוטט על ידי (2 מסמכים)

  • רע"ב 9837/03רחמים גרסיה נ. וועדת השחרורים בית הסוהר מעשיהוהחלטה
  • רע"ב 8987/03מישל יעקב נ. שרות בתי הסוהרהחלטה

הלכות

  1. 1בית המשפט אינו אמור ליתן את שיקול דעתו תחת שיקול דעתה של ועדת השחרורים אלא בנסיבות חריגות.
  2. 2בקשת רשות ערעור לא תיענה אלא אם מעוררת בעיה משפטית או בעיה אחרת בעלת חשיבות.