פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3605/12
לפני:
כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור
המבקש:
איימן נאסר
נ ג ד
המשיבים:
1. שירות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
המחוזי מרכז ב-עת"א 49373-02-12 מיום 18.4.2012 שניתנה על ידי כבוד השופטת
נגה אוהד
המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז ב-עת"א 49737-02-12 (מיום 18.4.2012 מפי השופטת נגה אהד ). בהחלטה נדחתה עתירתו של המבקש לביטול סיווגו כאסיר סיכון בריחה גבוה.
רקע
1.
המבקש הינו אסיר פלילי אשר הורשע בביצוע עבירות רצח, שוד מזוין, נשיאת והובלת נשק וקשירת קשר לבצע פשע. בגין מעשיו הוטל על המבקש עונש מאסר עולם לריצוי מיום מעצרו, 11.1.2005. עונש מאסר העולם שהוטל על המבקש טרם נקצב.
2.
בשנת 2008 הוגדר המבקש כאסיר בעל סיכון בריחה גבוה (סג"ב) בהתאם לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.09.00 (להלן: פקודת הנציבות ), זאת בעקבות קבלת מידע מודיעיני שהצביע על כוונות בריחה של המבקש. המבקש עתר לבית המשפט נגד החלטת שירות בתי הסוהר לסווגו כאסיר סג"ב. כאמור, בית המשפט דחה את עתירתו של המבקש. בהחלטה נקבע כי בהתחשב באורך המאסר שהוטל על המבקש ופרק הזמן הקצר יחסית שחלף מאז קבלת המידעים, לא ניתן לומר כי המידעים הקיימים נגד המבקש הם מידעים ישנים המאפשרים את שינוי סיווגו.
3.
נגד החלטתו של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשת רשות הערעור שבפניי. בבקשה נטען, בין היתר, כי אין כל הצדקה לסיווגו כאסיר סג"ב, וכי המידעים שעמדו בפני בית המשפט הם מידעים ישנים, מהם היה על בית המשפט להתעלם. כן נטען כי על בית המשפט היה להתחשב בדעתם של בכירים בשב"ס אשר, לטענת המבקש, המליצו להוריד את סיווגו כאסיר סג"ב.
המבקש טוען כי סיווגו כסג"ב פוגע באפשרות שיקומו האישי והתעסוקתי. המבקש מדגיש כי בקשתו אינה נובעת מרצונו לצאת לחופשות מבית הסוהר, ואף מצהיר כי לא יגיש כל בקשה לצאת לחופשה.
4.
בתשובתו לבקשת רשות הערעור מציין המשיב כי דין הבקשה להידחות על הסף זאת מכיוון שלא עלולה בה שאלה משפטית חשובה או עניין ציבורי בעל חשיבות כללית. לטענת המשיב, בקשתו של המבקש עוסקת אך ורק בעניינו הפרטי של המבקש ועל כן אין כל הצדקה ליתן לו רשות ערעור. עוד טוען המשיב כי גם לגופו של עניין אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור. המדובר הוא בבקשת רשות ערעור על הגדרת סיווגו של המבקש כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה. עניין זה מסור לשיקול דעתו של שירות בתי הסוהר, האמון על איזון בין זכויותיו של האסיר לבין אינטרסים אחרים, ציבוריים באופיים. לטענת המשיב, בצדק בחר בית המשפט המחוזי שלא להתערב בשיקול דעתם של הגורמים המקצועיים השב"ס, ואשר על כן אין גם מקום להתערב בהחלטתו בה דחה את עתירת המבקש.
דיון והכרעה
5.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
6.
עיינתי במידעים החסויים אשר הוגשו לבית המשפט המחוזי. בדומה לבית המשפט המחוזי, סבורה אני כי לעת הזו יש במידעים המודיעיניים הקיימים נגד המבקש די כדי להצדיק את המשך סיווגו באסיר סג"ב. יש להדגיש כי קביעת הסיכון הקיים לבריחת המבקש הוא עניין המסור לשיקול דעתו של המשיב. כפועל יוצא, לא יתערב בית המשפט בהחלטה על סיווג ביטחוני של אסיר, אלא במקרים בהם מדובר בהחלטה בלתי סבירה. (ראו והשוו: רע"ב 3183/11 מהצרי נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם, 24.7.2011)). נוכח האמור לעיל, לא מצאתי מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי שדחה את עתירת המבקש. מסקנה זאת מקבלת משנה תוקף, נוכח האמור בתשובת המשיב לבקשה בה ציין כי עניינו של המבקש עתיד לעמוד תחת בחינה מחודשת כבר במהלך חודש אוגוסט. חזקה על שירות בתי הסוהר שיבחן בלב פתוח ונפש חפצה את שאלת המשך סיווגו של המבקש כאסיר סג"ב, וזאת בייחוד לגבי אפשרות שילובו במסגרות שיקומיות, ומכל מקום שערי בית המשפט פתוחים.
7.
כללם של דברים: הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ד תמוז התשע"ב (4.7.2012).
המשנָה לנשיא