פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
3663/19 -
ב'
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקש:
אריה בן ארי
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת בעת"א
4899-05-19 ובעת"א 53497-04-19 שניתן ביום 19.5.2019 על ידי כב' השופט י'
בן-חמו
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת (השופט י' בן-חמו ) בעת"א 4899-05-19 ובעת"א 53497-04-19 מיום 19.5.2019, בגדרו נדחו עתירותיו של המבקש ליתן צו המורה למשיב 2 להוציא את המבקש לחופשה בת 48 שעות, ולקבוע כי חופשותיו בעתיד לא יוגבלו בתנאים. עוד עתר המבקש כי ישונה סיווגו כאסיר בקטגוריה "ב/1" לאסיר בקטגוריה "ב/2" לצורך יציאותיו מהכלא, לפי פקודת נציבות מספר 04.40.00 (להלן: פקודת הנציבות ) .
2.
המבקש, עורך דין במקצועו, הורשע לאחר ניהול הוכחות בשמונה מקרים של עבירת גניבה בידי מורשה, לפי סעיף 393(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי, וקנס בסך 30,000 ש"ח או 60 ימי מאסר תמורתו.
3.
ביום 29.4.2019 המבקש הגיש עתירה לבית המשפט המחוזי בנצרת במסגרת עת"א 53497-04-19, וביום 2.5.2019 הוגשה עתירה נוספת לפני אותו מותב במסגרת עת"א 4899-05-19 בה ביקש מבית המשפט סעדים זהים לאלו שהתבקשו בעתירה הראשונה. משכך, אוחד הדיון בשתי העתירות.
בעתירותיו, טען המבקש כי היה על המשיב 2 להורות כי חופשתו שנקבעה
ליום 23.5.2019 תימשך 48 שעות, ולא תוגבל בתנאים על ידי המשיב 2. לחילופין, ביקש המבקש כי החופשה לא תותנה בליווי "ערבים צמודים" שישהו עמו במהלך החופשה, וכי לא יידרש לשהות במעצר בית במהלכהּ.
כמו כן, המבקש טען כי אין הצדקה לסיווגו כאסיר בקטגוריה "ב/1" לצורך יציאתו לחופשה, לפי פקודת הנציבות, וכי יש לקבוע את סיווגו כאסיר בקטגוריה "ב/2".
4.
בית המשפט המחוזי דחה את עתירותיו של המבקש, וקבע כי מדובר ב"עתירה מוקדמת", שכן טרם התקבלה החלטה מנהלית על ידי הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר על יציאת המבקש לחופשה ועל תנאיה.
עוד נקבע כי בקשת המבקש לשינוי סיווגו כאסיר לקטגוריה "ב/2" לצורך יציאתו לחופשה הוגשה אף היא טרם מיצוי ההליך המנהלי בעניין. זאת מאחר שלפי הוראות פקודת הנציבות על האסיר המעוניין בסיווג מחדש לעניין יציאתו לחופשה לפנות לגורם המוסמך לכך בשירות בתי הסוהר, ובעניינו של המבקש טרם התקבלה החלטה מנהלית בעניין.
5.
על פסק דין זה הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור – היא הבקשה שלפניי.
הבקשה הוגשה בכתב יד, ועד כמה שניתן להבין מהאמור בה, נטען בה כי שגה בית המשפט המחוזי משנמנע לקבוע כי אין להתנות את יציאותיו לחופשה בליווי
"ערבים צמודים" ובשהייתו במעצר בית בזמן החופשה. לטענת המבקש, סוגיה זו חורגת מעניינו הפרטי, שכן היא גורמת לנזק כלכלי לערבים אשר נדרשים ללוות אסיר במהלך חופשתו.
עוד נטען כי שגה בית המשפט המחוזי משקבע כי מדובר בעתירה מוקדמת לעניין חופשתו, מאחר שביום מתן ההחלטה אושרה יציאתו לחופשה על ידי המשיב 2 בתנאים מגבילים.
לבסוף, הוסיף המבקש וביקש שנית כי סיווגו ישונה מקטגוריית אסיר "ב/1" ל-"ב/2" לפי פקודת הנציבות לעניין יציאתו לחופשה.
דיון והכרעה
6.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה באתי לכלל מסקנה כי דינהּ להידחות.
7.
בקשת המבקש בכל הנוגע לתנאי שחרורו איננה רלוונטית עוד, שכן חופשתו הראשונה מהכלא – עליה נסובה עתירתו של המבקש בפני בית המשפט המחוזי –
חלפה עברה לה.
8.
כמו כן, מעיון בבקשת המבקש שלפניי לא עולה כי התקבלה החלטה מנהלית בשירות בתי הסוהר בעניין שינוי סיווגו כאסיר, ועל כן, המבקש טרם מיצה את ההליך המנהלי בעניינו, ואין מקום לדון בבקשתו כעת (וראו והשוו: רע"ב 5612/00 שוכרי נ' שירות בתי הסוהר (21.9.2000)).
9.
בשולי הדברים אציין כי ככל שיהיו למבקש השגות על החלטות שירות בתי הסוהר בעניין תנאי חופשותיו בעתיד – רשאי הוא כמובן לפנות ולשטוח את טענותיו בפני הערכאה השיפוטית הרלוונטית.
10.
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה
היום, י"ד בסיון התשע"ט (17.6.2019).
ש ו פ ט