רע"ב 4107/21 אחמד לוואמדה נ. מדינת ישראל

לפנַי בקשת רשות לערור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז (השופט א' טל ) בעת"א 7099-06-21, מאתמול, 9.6.2021. בתמצית, מעיון בבקשה, בפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית המשפט המחוזי ובהחלטת בית המשפט המחוזי עולה כי אין מחלוקת כי המבקש, אסיר המרצה עונש מאסר עולם בבית הסוהר "איילון", אמור להתייצב לביקורת בבית החולים בלינסון עקב מצבו הרפואי. גם עולה כי בפעם האחרונה שנקבעה לו ביקורת בבית החולים, הוא הובא לשם באיחור על ידי גורמי שירות בתי הסוהר ולפיכך לא נערכה לו בדיקה. עניינה של הבקשה בטענתו כי לא אושרה על ידי גורמי שירות בתי הסוהר יציאתו לבדיקה לתור שנקבע לו ליום ראשון הקרוב, 13.6.2021. בשל כך, הגיש העותר עתירה לבית המשפט המחוזי מרכז. במסגרת הדיון בעתירה צוין על ידי בא-כוח המשיבה כי דחיית הביקורת בבית החולים נדרשה לאור סכנה ממשית הצפויה מהוצאתו של המבקש לבית החולים, וזאת בהתייחס גם לחומר מודיעיני הקיים בעניינו. עוד צוין כי אסיר לא אמור לדעת את מועד הבדיקה שנקבעה לו, בשל הצורך בשמירה על שלומו של האסיר והמלווים אותו.

1.

בסופו של הדיון שהתקיים בעתירה, הורה בית המשפט המחוזי על דחיית הדיון בעתירה עד ליום 16.6.2021, על מנת "שהמשיב יקבע תור לבדיקת המעקב שאמור העותר לבצע בבית החולים בלינסון". כן נקבע כי "במעמד הדיון ימסור ב"כ המשיב לבית המשפט את מועד הבדיקה ויעשה הכול כדי שמועד זה יהיה קרוב ככל האפשר לאור העיכוב שחל באשמת המשיב בשל איחור בהגעה לבית החולים במועד שנקבע לבדיקה הקודמת".

2.

מכאן לבקשה שלפנַי, במסגרתה נטען כי על בית משפט זה להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי ולהורות על יציאת המבקש לביקורת בבית החולים במועד המקורי שבו נקבע, ביום 13.6.2021, בשל מצבו הרפואי שהינו בכי רע; כי אין מקום לדחות את הטיפול משלא מתקיים חשש ממשי לחייו כנטען על ידי המשיבה; כי המידע המודיעיני שהוצג מחודש אפריל 2021 הוא ישן ולא רלוונטי שכן מאז הועבר לבית סוהר אחר ואינו שוהה עוד בהפרדה; וכי התנהלותה של המשיבה מהווה זלזול מוחלט בחייו.

3.

דין הבקשה להידחות. לא רק שבענייננו טרם ניתנה הכרעה סופית בעתירה שהגיש המבקש, בעוד שמתן רשות ערעור על החלטת ביניים שניתנה על ידי בית משפט מחוזי בגדרה של עתירת אסיר הוא דבר נדיר שבנדירים (וראו למשל: רע"ב 2375/20 בן משה נ' מדינת ישראל , פסקה 11 והאסמכתאות שם (16.4.2020)), הרי שהבקשה גם אינה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ולפיכך אינה נמנית על המקרים החריגים בהם תינתן רשות ערעור (ראו למשל, לאחרונה: רע"ב 3761/21 גניש נ' מדינת ישראל – שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (31.5.2021)). זאת, אף אם לא היה מדובר ב"החלטת ביניים". מה גם, בית המשפט נתן דעתו לצורך בקביעת ביקורת רפואית עבור המבקש, הורה כאמור לשירות בתי הסוהר לקבוע תור לבדיקה, וזאת במועד קרוב ככל האפשר וקבע את המשך הדיון בעתירה בעוד כשבוע ימים. נראה כי בכך די כדי לדחות את הבקשה.

הבקשה נדחית.