פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4143/15
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
עמית ראובן
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים מחוז מרכז-לוד בתיק עת"א 20127-06-15 שניתנה ביום
14.6.2015 על ידי כב' השופט אברהם טל
בשם המבקש:
בשם המשיב:
עו"ד שרון
קינן
עו"ד יונתן
נד"ב
החלטה
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 14.6.2015 (כב' הנשיא א' טל ) בגדרה נדחתה עתירת אסיר שהגיש המבקש, העצור עד לתום ההליכים, לאחר שנדחתה בקשתו לצאת לחופשה קצרה כדי שיוכל להשתתף בברית המילה של בנו. יצוין, כי הברית עתידה להיערך מחר (16.6.2015), בביתו הפרטי של חברו של המבקש.
כעולה מהחלטת בית משפט קמא, המבקש נעצר עד לתום ההליכים לאחר שהוגש נגדו כתב האישום בגין עבירות יבוא סמים וקשר לפשע. בעודו עצור נולד למבקש, במזל-טוב, בן. לאחר שהמשיב דחה את בקשת המבקש לצאת לחופשה קצרה כדי להשתתף בברית המילה של בנו, הגיש המבקש עתירת אסיר. המשיב התנגד לעתירת המבקש לצאת לחופשה בהסתמך על הנימוקים שבגינם הוחלט לעצרו עד לתום ההליכים ובהתבסס על חומר מודיעיני חסוי, לפיו נשקפת סכנה לשלומו של המבקש מחוץ לכתלי בית הסוהר. בית משפט קמא דחה ביום 14.6.2015 את העתירה לאחר שעיין בחומר החסוי בעניינו של המבקש, בקבעו כדלקמן:
" ... לאור האמור במידע החסוי שהוצג בפניי, שהוא מסוף שנת 2014, עולה חשש לשלומו של העותר [המבקש - צ.ז.] באם יצא מחוץ לתחומי בית הסוהר, ולו להשתתף בחגיגת ברית המילה של בנו בבית פרטי ... מדובר במידע ... בדרגת נאמנות גבוהה, שיש בו כדי לעורר חשש לשלום העותר [המבקש - צ.ז.] באם יצא לחופשה החריגה".
בית המשפט הדגיש כי החלטתו זו מבוססת על החומר החסוי בעניינו של המבקש וכי הוא אינו רואה צורך להתייחס לטענות המשיב בעניין הנימוקים למעצרו של המבקש עד לתום ההליכים "באשר עומדת לו חזקת החפות".
כלפי החלטה זו הוגשה היום (15.6.2015) בקשת רשות הערעור דנא. בבקשה טוען המבקש, כי יש להיעתר לבקשתו לצאת לברית המילה "לשעות ספורות" כדי שיעלה בידו להשתתף "באירוע דתי, חשוב וחד פעמי זה". המבקש מפנה בבקשה לכך שלפי פקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 אירוע של ברית מילה נכלל תחת האירועים שבגינם ניתן לאשר לאסיר חופשה מיוחדת.
מיד עם קבלת בקשת רשות הערעור, ונוכח לוח הזמנים הדחוק, הוריתי למשיבה להעביר לעיוני את החומר המודיעיני שעמד לנגד עיני בית משפט קמא.
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בחומר החסוי ובתשובת המשיב לעתירת האסיר שהוגשה לבית משפט קמא באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
ראשית יש מקום להבהיר, כפי שציין המשיב בפני בית משפט קמא, כי פקודת נציבות בתי הסוהר מבחינה בין אסיר לבין עצור בכל הנוגע ליציאה לחופשות מיוחדות וקובעת כי עצורים "אינם זכאים לצאת לחופשה לרבות חופשה מטעמים מיוחדים ... שכן חופשה מן המעצר אינה עולה בקנה אחד עם תכלית המעצר ועם עילותיו" (סעיף 7 בפרק א' בפקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00). שנית , מעבר להיותו של המבקש עצור, על כל ההשלכות שיש לנתון זה על בקשתו, בעניינו הוצג חומר חסוי לפיו יש יסוד ממשי לחשש שהעלה המשיב כי שחרורו של המבקש לחופשה, קצרה ככל שתהיה, עלולה לסכן את שלומו, ומכאן גם את בטחון הסובבים אותו.
בנסיבות אלה, ובהתחשב בכללים המובחנים באשר למקרים שבהם תינתן רשות ערעור על החלטות בענייני אסירים, איני סבור כי נדרשת התערבותו של בית משפט זה בהחלטת בית משפט קמא. אציין, כי בתשובתו לעתירת האסיר הציע המשיב למבקש לקיים את טקס הברית באולם שיועמד לרשותו בין כתלי בית הסוהר, דומה כי הצעה זו טומנת בחובה פתרון מאוזן המאפשר למבקש להיות נוכח בחגיגת ברית המילה של בנו אך בד בבד להבטיח את שלומו ואת שלום הסובבים אותו (והשוו לרע"ב 4576/12 סנעאללה נ' מדינת ישראל (12.6.2012)).
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ח בסיון התשע"ה (15.6.2015).
ש ו פ ט