פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4434/16
לפני:
כבוד המשנה לנשיאה א' רובינשטיין
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
ינון עמרני
נ ג ד
המשיבות:
1.
ועדת שיחרורים-כלא צלמון
2. מדינת ישראל-היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק
דינו של בית המשפט המחוזי (ס' הנשיא ב' ארבל) בנצרת בעת"א 2504-05-16 מיום
22.5.16
תאריך הישיבה:
י"ח
באלול התשע"ו (21.9.16)
בשם המבקש:
בעצמו
ועל ידי חברו מר
אהוד גנות
בשם המשיבות: עו"ד
הדס ערן; עו"ד רן רוזנברג
החלטה
המשנה לנשיאה א' רובינשטיין:
א.המבקש עותר לרשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.5.16, אשר בו נדחתה עתירתו על החלטת ועדת השחרורים מיום 14.4.16 שלא לקבל את בקשתו לשחרור מוקדם. המבקש הורשע בעבירות הונאה חמורות – קבלת דבר במרמה – שהסתכמו בקרוב למליון ₪. דינו נגזר ל-45 חודשי מאסר ופיצוי למתלוננים בסך 620,000 ₪. ועדת השחרורים ציינה את התנהגותו התקינה במאסר ורצונו לתקן דרכיו, אך לא החליטו על שחרורו, וזאת בשל אי תשלום הפיצוי למתלוננים. בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, אליו עתר המבקש, פורט האמור בהכרעתה של ועדת השחרורים, שלפיה לא צורפו על-ידי המבקש מסמכים מספקים לעניין אי היכולת הנטענת לתשלום הפיצויים, לרבות הסכם גירושין, פירוט נכסים, וגורל הכספים שהוצאו במרמה מן המתלוננים. בית המשפט נדרש לסעיף 9(1) לחוק שחרור על תנאי ממאסר, תשס"א-2001, שלפיו בין שיקולי ועדת השחרורים יבואו היקף העבירה, ולגבי פיצויים "האם שילמם, ואם לא שילמם – הסיבות לכך", וסופו של יום שדחה את העתירה.
ב.בבקשה דנא לרשות ערעור נטען, כי אם ישוחרר המבקש יוכל לעבוד ולשלם למתלוננים, וכי בפועל עשה כל שלאל ידו למסור את כל המידע שנתבקש אך דרכו לכך נחסמה בפרוצדורות המרכז לגביית קנסות. לדבריו הכסף שלקח ניתן לגורמים בשוק האפור בעקבות איומים. המדינה מתנגדת ואוחזת בהכרעות השיפוטיות הנזכרות.
ג.לאחר שמיעת הצדדים (המבקש היה מיוצג על-ידי חברו וכן דיבר בעצמו) לא ראינו מקום להיעתר לבקשה. ראשית, עסקינן בבסיס בשאלה עובדתית, האם גילה המבקש את כל הנחוץ, ואין לנו יסוד לפקפק באמירתה של ועדת השחרורים כי לא הוצג לה כל החומר הנדרש כפי שנמנה מעלה. שנית, דבר זה מועצם כשעסקינן בפרשה של הונאה רבתי, שלב לבו של התיקון הנדרש לגביה הוא בהשבת הכסף למי שנעשקו. הגם שנתנו דעתנו לכך שהמבקש עשה כברת דרך טיפולית במהלך מאסרו, לא יתכן ספק כי במקרה כגון דא יש משמעות רבה מאוד לנושא ההשבה והפיצוי. המבקש הציג דוגמאות של שחרור על תנאי בטרם תשלומים, אך כל מקרה לגופו. לטענת המבקש, כאמור, כשיהיה משוחרר יוכל לעבוד ולשלם אלפי שקלים בחודש – אולם כפי שהוער בדיון, לכך גם ישנה אפשרות בהגשת בקשה לפשיטת רגל על ההליכים והגמישויות הנתונות לבית המשפט המפקח, הן כאשר לחקירת יכולת והן באשר לתשלומים לנושים.
ד.איננו נעתרים איפוא לבקשה. אך זכויות המבקש שמורות הן אם ישכיל להציג את כל הנדרש בהקדם בפני ועדת השחרורים, הן אם כאמור יגיש בקשה לפשיטת רגל, בלא שנביע דעה.
ניתנה היום, י"ח
באלול התשע"ו (21.9.2016).
המשנה לנשיאה
ש
ו פ ט
ש
ו פ ט