פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4450/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
אילן בן שטרית
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 29.3.2016
בעת"א 48896-03-16 (ע"י כב' השופט
י' פ' אקסלרד
)
בשם המבקש: עו"ד
אלי בניה
בשם המשיב: עו"ד
אודי איתן
החלטה
1.
בקשת רשות ערעור לפי סעיף 19ז לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), התשל"ב-1971 (להלן: הפקודה ), על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט פ' אקסלרוד ) מיום 29.3.2016 בעת"א 48896-03-16, בגדרה התקבלה בקשת המשיב (להלן: שירות בתי הסוהר ) להורות על המשך החזקת המבקש בהפרדה יחד עם אסיר אחר (להלן: הפרדה זוגית ), למשך 6 חודשים נוספים, עד ליום 30.9.2016.
2.
ביום 18.10.2012 נעצר המבקש עד לתום ההליכים נגדו, וביום 2.9.2015 הורשע על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופטים ב' אזולאי , נ' זלוצ'ובר ו י' רז-לוי , במסגרת תפ"ח 26879-11-12) בעבירות רבות שביצע כשעמד בראש ארגון פשיעה שפעל באילת בין השנים 2008 ו- 2012, ובכללן עבירות ניהול ארגון פשיעה, ניסיון לרצח, סיוע לחבלה חמורה, קשירת קשר לביצוע פשע, סחיטה באיומים, ארגון וניהול משחקים אסורים, עבירות מס והלבנת הון, ושיבוש הליכי משפט. ביום 4.4.2016 נגזרו על המבקש בגין ביצוע עבירות אלה 25 שנות מאסר בפועל.
3.
החל מיום 12.12.2012 הוחזק המבקש בהפרדת יחיד , ומיום 12.7.2014 הוא מוחזק בהפרדה זוגית. ההארכה האחרונה של הפרדתו הזוגית התבצעה ביום 29.3.2016, עת בית המשפט המחוזי בבאר שבע האריכהּ ב- 6 חודשים.
בהחלטתו, בית המשפט ציין כי עיין במידע המודיעיני שהוצג לו לביסוס הצורך בהמשך הפרדתו של המבקש, ובפרט במידע שנוסף מאז התקבלה ההחלטה הקודמת בדבר הארכת הפרדתו, וקבע כי יש במידע כדי להצביע על פעילות פלילית שהמבקש עודנו מבצע מתוך כותלי בית הסוהר, ולהעיד על מסוכנותו הגבוהה. בהתבסס על כך, בית המשפט קבע שהחלטות שירות בתי הסוהר לבקש את הארכת ההפרדה הזוגית של המבקש ולא לאפשר את כליאתו באגף שמור, הן החלטות סבירות אשר התקבלו לאחר הפעלת שיקול דעת ראוי. באשר לטענת המבקש כי ישנם אסירים שאינם כלואים בהפרדה אלא באגפים שמורים, למרות שהמידע המודיעיני מתייחס גם אליהם, בית המשפט קבע שהמידע העדכני נוגע אליו באופן ישיר ועל כן אין לקבל את טענתו להפליה. עוד, נקבע שאין מקום לחייב את שירות בתי הסוהר לספק למבקש פירוט נוסף בנוגע למידע המודיעיני לגביו, שהרי נמסר לו פירוט ראוי המספק אינדיקציה ברורה לגבי הפעילות הפלילית שמיוחסת לו. מן הטעמים הללו נעתר בית משפט קמא לבקשת שירות בתי הסוהר, אך כפי שנקבע בהארכה הקודמת של ההפרדה הזוגית של המבקש (כב' סגנית הנשיאה ש' דברת , בהחלטה מיום 30.9.2015 בעת"א 42044-09-15), גם הפעם הוחלט כי תוארך תקופת ההפרדה ב- 6 חודשים חלף 12 החודשים שנתבקשו.
4.
על החלטה זו הגיש המבקש את בקשת רשות הערעור שלפני. בבקשה מודגש כי בהתאם לקבוע בסימן ב'1 לפקודה, העוסק בהחזקת אסירים בהפרדה, הארכת הפרדה של אסיר בתקופה העולה על חודש מצויה בסמכותו של בית המשפט. על כן, טוען המבקש, להבדיל מביקורת שיפוטית על החלטות מנהליות של שירות בתי הסוהר, אשר מסתכמת בבחינת סבירותן, בענייננו על בית המשפט לקבל החלטה עצמאית בהתבסס על בחינת נחיצות החזקת האסיר בהפרדה. המבקש טוען כי במקרה זה שירות בתי הסוהר לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח את ההכרח בהארכת ההפרדה, ובית המשפט התייחס אל בקשת ההארכה כאילו הייתה החלטה מנהלית שניתן להסתפק בבחינת סבירותה. המבקש טוען כי בעניינו הצורך בביקורת שיפוטית אפקטיבית הינו משמעותי במיוחד, שכן הבקשה להארכת הפרדתו התבססה על מידע מודיעיני חסוי. המבקש אף טוען לפגם בכך שההחלטה להאריך את הפרדתו מבוססת על מידע שלא הביא לפתיחת חקירה פלילית נגדו, או להפרדתם של אסירים נוספים שאליהם המידע מתייחס. לבסוף, המבקש מדגיש את הפגיעה החוקתית הנגרמת לאסיר המופרד, וטוען כי היה על בית המשפט לבחון ברצינות יתרה את האפשרות להאריך את הפרדתו בפרק זמן קצר יותר מ- 6 חודשים.
5.
דין הבקשה להידחות. איני מוצא מקום להתערב בהחלטת בית משפט קמא, אשר בניגוד לנטען על ידי המבקש, לא הסתפק בבחינה מנהלית של סבירות בקשת שירות בתי הסוהר להארכת הפרדת המבקש, אלא בחן באופן עצמאי את המידע שעליו התבססה הבקשה, והגיע למסקנה כי אכן יש צורך בהמשך הפרדתו של המבקש, לאור מסוכנותו הגבוהה.
לפי סעיף 19ז לפקודה, ערעור על החלטת בית משפט בענין של הפרדה ניתן ב רשות . זו תינתן במקרים שנסיבותיהם מקימות שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית (ר' למשל רע"ב 1552/05 מועתז חג'אזי נ' מדינת ישראל
(9.3.2005)). טענותיו של המבקש אינן מקימות שאלה כזו.
6.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ה' באלול
התשע"ו (8.9.2016).
ש
ו פ ט