רע"ב 4460/15יורם גולן נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' הנשיא א' טל ) מיום 22.6.2015 בעת"א 23196-04-15, אשר דחה את עתירת המבקש נגד החלטת המשיב שלא לשלבו בסבב חופשות.

2.

המבקש, כיום בן 45, מרצה עונש מאסר של 30 שנים ו-4 חודשים בגין רצח במהלך ניסיון שוד וקשירת קשר לביצוע פשע, שביצע בהיותו בן 25. המבקש שהחל בריצוי מאסרו ביום 22.1.1995 ומועד סיום מאסרו המלא הוא ביום 21.5.2025, מבקש להשתלב בסבב חופשות.

3.

ביום 19.11.2014 דחה בית המשפט את עתירת המבקש להוצאתו לחופשות בשל ממצאי האבחון הפסיכולוגי, שהעריך את מסוכנותו של המבקש ברף התחתון של הטווח הבינוני. כן נקבע כי לקראת דיון שייערך בפני וועדת אסירי עולם, בחודש מרץ 2015, בעניין התרת יציאת המבקש לחופשות ייערך למבקש אבחון פסיכולוגי נוסף.

1.

ביום 22.6.2015 ניתנה החלטת בית המשפט, מושא בקשת רשות הערעור שלפני. בהחלטתו התייחס בית המשפט לכך שהאבחון הפסיכו-דיאגנוסטי שנערך למבקש ביום 9.3.2015 מצא כי רמת המסוכנות של המבקש ירדה לרמה הגבולית בין בינונית לנמוכה. יחד עם זאת נקבע כי חרף השיפור במצבו של המבקש, העמדה המובאת באבחון העדכני ועמדת גורמי הטיפול היא שדרוש למבקש טיפול מעמיק יותר. לפיכך קבע בית המשפט, כי החלטת המשיב באמצעות וועדת אסירי עולם שלא להוציא את המבקש לעת הזו לחופשות היא מוצדקת.

2.

המבקש טוען כי נוכח העובדה ששילוב אסיר בסבב חופשות הוא נדבך חשוב בשיקום טעה בית המשפט כאשר דחה את עתירת המבקש. כמו כן נטען, כי ההצעה לפיה המבקש ישולב בטיפול מעמיק בבית סוהר שיטה, בו סבל המבקש מהתנכלויות של אסירים, היא בלתי סבירה. לבסוף נטען כי יש להפעיל מבחן מרחיב לגבי מתן רשות ערעור בבקשה זו מאחר שהיא בבחינת "גלגול שני".

3.

לאחר עיון בבקשה באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית המשפט בעתירת אסיר תינתן במקרים בהם פסק הדין מעורר סוגיה - משפטית או אחרת - בעלת חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986)). בצד ההלכה האמורה יש הסוברים כי יש להנהיג גישה מרחיבה יותר, בשים לב לכך שעתירות אלה הן למעשה בבחינת "גלגול שני" ( רע"ב 425/09

פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009)).

4.

הבקשה דנן אינה מצדיקה מתן רשות ערעור, אף לא לפי אמת המידה המרחיבה. ההליך דנן ממוקד בבחינת עניינו הפרטני של המבקש, והבקשה איננה מעוררת סוגיה משפטית או אחרת בעלת חשיבות עקרונית-כללית.

5.

למעלה מן הצורך יצוין, כי אין לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה מבית הסוהר. מדובר בהטבה הנתונה לשיקול דעתן של הרשויות המוסמכות ( סעיף 36 ל פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש] התשל"א-1971; תקנה 19

ל תקנות בתי הסוהר , התשל"ח-1978; סעיף 9 בפרק ו' לפקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00 לענין "חופשות אסירים" (להלן: פקודת החופשות ); רע"ב 5745/10

סאלח נ' שירות בתי הסוהר (21.9.2010)). התערבות בית המשפט בשיקול דעת הגורמים המקצועיים המופקדים על שירות בתי הסוהר תעשה במקרים חריגים בלבד ( רע"ב 2416/05 פלוני ז"ל נ' שרות בתי הסוהר , פ"ד סב (3) 13, פסקה 10 (2007)).

6.

מחובתו של המשיב לבחון את מידת הסכנה הנשקפת לציבור מיציאתו של אסיר לחופשה, והתניית השתתפותו של אסיר בטיפול טרם שקילת שילובו בסבב חופשות היא לגיטימית וראויה (סעיף 9ג(3) בפרק ו' וסעיף 1א בפרק ד' לפקודת החופשות, בהתאמה). כפי שצוין בהחלטת בית המשפט קמא, עמדת גורמי הטיפול ומסקנת הדו"ח הפסיכולוגי הן כי נדרש שהמבקש יעבור טיפול מעמיק יותר לשם הפגת מסוכנותו. חזקה כי רשויות בתי הסוהר, בהתאם לאילוצים מערכתיים, יעשו מאמצים להעמיד בפני המבקש מסגרת של טיפול מעמיק שתתמוך בהתקדמות החיובית בהתנהגותו.

7.

אשר על כן, הבקשה נדחית.