פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
4600/17 - א'
לפני:
כבוד השופט י' דנציגר
המבקש:
אייל ליפשיץ
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל- שרות בתי סוהר ממונה על עבודות שרות
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשט לעניינים מנהליים מרכ-לוד בעת"א 20076-02-17 מיום 1.7.2017
שניתן על ידי כבוד השופטת מ' ברנט
בשם המבקש: עו"ד
שי גלעד
החלטה
בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים מרכז-לוד (השופטת מ' ברנט ) בעת"א 20076-02-17, בעתירה נגד החלטת הממונה על עבודות שירות להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות שהוטלו על המבקש.
1.
המבקש הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות של נהיגה בזמן פסילה ופקיעת תוקפו של רישיון הנהיגה. לחובת המבקש 32 הרשעות קודמות, שמרביתן עבירות של נהיגה כשתוקף רישיון הנהיגה פקע (יצוין כי רישיונו של המבקש פקע בשנת 1986). ביום 11.11.2015 גזר בית המשפט לתעבורה את דינו של המבקש, ובין היתר הורה על הפעלת עונש מאסר מותנה של ששה חודשים שנגזר על המבקש במסגרת הרשעה קודמת, וזאת באופן חופף לעונש של ששה חודשי מאסר בדרך של עבודות שירות.
2.
עיסוקו של העותר הוא בניהול חברה למחקר ופיתוח מוצרים המיוצרים מחלב נאקות.
3.
המבקש החל בביצוע עבודות השירות ביום 30.5.2016. מיום 11.8.2016 נעדר ללא הודעה או אישור ולאחר מכן טען כי הדבר נבע מכך שנמצאו חיידקים בחלב הנאקות דבר ששיבש את עבודתו וגזל את זמנו אולם ככל הנראה הוא שב לעבודה. ביום 13.9.2016 נערכה ביקורת של המפקח במקום עבודתו של העותר, המעסיקה ביקשה להפסיק את העסקתו ולאחר שיחה ניאותה ליתן לו הזדמנות אחרונה. אלא שהמבקש שוב נעדר מעבודות השירות החל מיום 25.10.2016. ביום 16.11.2016 דיווחה המפקחת כי המבקש לא התייצב לעבודות השירות לאחר שהודיע לה על מחלה ונעלם. העותר גם לא התייצב לוועדה רפואית שנקבעה לו.
ביום 13.12.2016 נעצר המבקש בחשד שנהג (פעם נוספת) בזמן פסילה, ולמחרת שוחרר למעצר בית. ביום 22.1.2017 הגיש המבקש לבית המשפט לתעבורה בקשה לאפשר לו לצאת ממעצר הבית על מנת שיוכל לסיים את עבודות השירות.
ביום 23.1.2017 נערך למבקש שימוע שבסופו הומלץ על הפסקה מנהלית של עבודות השירות. ביום 29.1.2017 נתן הממונה על עבודות שירות החלטה על הפסקה מנהלית של עבודות השירות, היינו ריצוי יתרת העונש במאסר בפועל.
ביום 5.2.2017 נעתר בית המשפט לתעבורה לבקשה לצאת ממעצר הבית לצורך השלמת יתרת עבודות השירות במידה והממונה יחליט על כך, אולם הממונה החליט כי ההפסקה המנהלית תיוותר על כנה ולא תישקל בשנית.
4.
המבקש עתר לבית המשפט לעניינים מנהליים כנגד החלטתו של הממונה, כשלטענתו נעדר מעבודות השירות מאחר שעקב שתיית חלב נאקות בלתי מפוסטר הוא נדבק בחיידק הברוצלה הגורם לחום ממושך, חולשה כללית, דכאון, כאבים, הגדלת בלוטות הלימפה ועוד, והוא טופל באנטיביוטיקה במשך 4-3 חודשים. כן טען, כי החלטתו של הממונה בלתי סבירה ובלתי מידתית.
5.
בית המשפט לעניינים מנהליים ציין כי ריצוי עונש מאסר בדרך של עבודות שירות אינו זכות קנויה אלא מהווה פריבילגיה המחייבת עמידה בתנאים שנקבעו לביצוע עבודות השירות. נקבע, כי התנהלותו של המבקש היא התנהלות מזלזלת, מצד מי שניתן בו אמון כי יבצע את עבודות השירות כיאות, חרף עברו התעבורתי המכביד. בעוד המבקש אמור היה לבצע את עבודות השירות אליהן לא התייצב, לטענתו בשל מחלה, הוא נתפס נוהג בפסילה. בית המשפט סבר כי נסיבות אלה - היעדרויותיו הרבות של המבקש מעבודות השירות, ניתוק קשר עם הממונה, אי התייצבות לוועדה הרפואית וביצוע העבירה של נהיגה בזמן פסילה בעת שהיה עליו לבצע עבודות שירות - מובילות למסקנה כי החלטת הממונה היא סבירה ומידתית.
6.
המבקש טוען כי בשימוע שנערך לו נקבע מפורשות כי ההחלטה על הפסקת עבודות השירות היא בשל היותו במעצר בית וכי היה ובית המשפט הדן בתיק המעצר יאפשר את ביצוע העבודות, תישקל מחדש ההמלצה. בית המשפט המחוזי התעלם, לטענת המבקש, מעניין זה ומהחלטתו של בית המשפט לתעבורה לאפשר את יציאת המבקש לביצוע העבודות. עוד טוען המבקש כי בית המשפט לתעבורה פתח פתח להמשך ביצוע עבודות השירות, ככל שיהיה מנגנון בקרה אודות הימצאות רציפה של המבקש (וזאת בהתאם להמלצתו של שירות המבחן), אולם הממונה סיכל זאת, תוך הפעלת שיקול דעת מוטעה. לדברי המבקש, מנגנון של בקרה אודות הימצאות רציפה קיים באופן מובנה בעבודות שירות ולכן שגה הממונה כשקבע כי אין לחדש את העבודות של המבקש.
7.
לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות ללא צורך בתגובה. הלכה היא כי רשות ערעור על החלטות של בית המשפט המחוזי בעתירות בענייני אסירים ניתנת במשורה, וזאת רק במקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי [רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)]. אמת מידה זו יושמה גם על בקשות רשות ערעור המופנות נגד החלטת שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות ועל ריצוי יתרת העונש בדרך של מאסר מאחורי סורג ובריח [רע"ב 3564/14 בן ז'נו נ' מדינת ישראל שירות בתי הסוהר , פסקה 7
(2.6.2014)]. הבקשה שלפני אינה מעוררת שאלה משפטית כללית החורגת מנסיבות המקרה הספציפי.
8.
למעלה מן הצורך אעיר, לגופו של עניין, כי החלטתו של הממונה נחזית סבירה והולמת בנסיבות שבהן המבקש נעדר תקופה ממושכת מעבודות השירות, ללא הודעה וללא יצירת קשר עם הממונה. תמונת המצב מחריפה נוכח העובדה שבתקופה שבה מצוי המבקש בתקופת ריצוי העונש, נתפס פעם נוספת כשהוא נוהג ללא רישיון לכאורה, אותה עבירה שבגינה הוטל עליו העונש הנוכחי. כידוע, עבודות שירות הן בבחינת פריבילגיה הניתנת לנאשם והיא הדירה וניתנת לביטול בכל שלב, מקום שהנאשם אינו עומד בציפיות המתחייבות ממנו לצורך מימושה [רע"ב 4352/10 חאג' יחיא נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (4.7.2010)]. המבקש הראה בהתנהלותו כי הוא אינו ראוי לפריבילגיה בדמות עבודות השירות. משכך, אין עילה להתערב בהחלטה.
ניתנה היום, י"ז
בסיון התשע"ז (11.6.2017).
ש
ו פ ט