רע"ב 7748/17 אייל ליפשיץ נ. מדינת ישראל - שירות בתי הסוהר

1.

עניינה של בקשת רשות ערעור זו בתקיפה של החלטת גורמי שב"ס שלא לבחון מחדש החלטה בדבר הפסקה מינהלית של עבודות השירות שנגזרו על המבקש במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגדו.

2.

הרקע בתמצית הוא כדלקמן: המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ופקיעת תוקפו של רישיון, כשלחובתו מספר רב של הרשעות בתחום. בית המשפט לתעבורה גזר עליו עונש של מאסר לתקופה של שישה חודשים בדרך של עבודות שירות. לאורך תקופת עבודות השירות שהחלה ביום 30.5.2016 נעדר המבקש ללא אישור מספר ימים כל חודש, ובחודשים נובמבר ודצמבר 2016 לא התייצב לעבודות השירות כלל. המבקש הודיע - באמצע חודש נובמבר, לאחר שנעדר באופן רציף למן יום 25.10.2016 - כי הוא נדבק במחלה קשה ולכן לא התייצב לעבודות השירות. ואולם, מסיבות השמורות עמו לא התייצב לוועדה רפואית שנערכה עבורו לצורך בדיקת ענין זה ולא הציג מסמכים רפואיים כלשהם בנדון. זאת ועוד, ביום 13.12.2016 נעצר המבקש בחשד לנהיגה בזמן פסילה, ויום למחרת שוחרר למעצר בית מלא לאחר שהוגש נגדו כתב אישום בגין נהיגה בזמן פסילה ופקיעת תוקפו של רישיון הנהיגה וכן ללא פוליסת ביטוח (להלן: ההליך הפלילי הנוסף ).

3.

ביום 23.1.2017 נערך למבקש שימוע, בהתאם לתקנה 13 לתקנות העונשין (נשיאת מאסר בעבודת שירות), התשע"ב-2011 (להלן: תקנות עבודות שירות ) , שבסופו הומלץ להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. בהתאם להמלצה זו, החליט מפקד מחוז מרכז , ביום 26.1.2017, על הפסקה מינהלית של עבודות השירות. בהחלטתו נכתב כי הנימוקים לכך הם אי התייצבות לעבודות השירות והפרה של תנאי מתנאי עבודות השירות שקבע בית המשפט.

4.

כאן המקום לציין - והדבר רלבנטי להמשך הדברים - כי ההמלצה שניתנה ביום 23.1.2017 להורות על הפסקה מינהלית של עבודות השירות נומקה בשני אופנים על פני שלושה טפסים שונים הנדרשים לפי תקנות עבודות שירות. בטופס 15, שעניינו לפי התקנות פירוט עילת ההפסקה המינהלית והעוּבדוֹת, הומלץ על הפסקה מינהלית לנוכח היעדרויותיו והתנהלותו השלילית. טופס זה אף נחתם על ידי רכזת עבודות שירות מחוזית סג"ד זהבה לרנר. בטופס 16, שעניינו לפי התקנות תיעוד הליך השימוע, הומלץ גם כן על הפסקה מינהלית, וזאת מהטעם שהמבקש נתון במעצר בית במסגרת ההליך הפלילי הנוסף. כן נכתב בטופס כי אם תינתן החלטה אחרת בענין "פתיחת חלון" במעצר הבית (היינו, שינוי תנאי המעצר באופן שייאפשר יציאה לעבודות שירות), תישקל ההמלצה בשנית. טופס זה נחתם על ידי סגנית מפקד בית הסוהר מעשיהו, גנ"מ נילי טולדנו, לגביה צוין כי היא עורכת השימוע. לבסוף, בטופס 18, שעניינו לפי התקנות המלצת הממונה על עבודות שירות לנציב שירות בתי הסוהר או לקצין בדרגת גונדר שהוא הסמיך לכך, הומלץ להורות על הפסקה מינהלית של עבודות שירות מהטעמים שפורטו בטופס 15, היינו היעדרויות והפרת תנאי מתנאי עבודות השירות.

5.

ובחזרה לרצף האירועים. לאחר שניתנה החלטתו של מפקד מחוז מרכז, התקיים דיון בבית המשפט לתעבורה בענין מעצרו של המבקש בגין ההליך הפלילי הנוסף, והוחלט כי אין מניעה מבחינת ההליך האמור לאפשר למבקש להשלים את יתרת ימי עבודות השירות שנותרו לו, ובלבד שיימצא בפיקוח כל העת על ידי אחד המפקחים שאושרו על ידי בית המשפט (החלטת בית המשפט מיום 5.2.2017).

6.

על רקע החלטה זו פנה המבקש לממונה על עבודות שירות בבקשה שישקול מחדש את החלטתו. ביום 8.2.2017 דחה הממונה על עבודות שירות את הבקשה. במכתבו לבא כוח המבקש נכתב כי העילות להפסקה המינהלית היו "בשל היעדרויות, ניתוק קשר ואי ביצוע חובתו [של המבקש] עפ"י דין" , וכי מעצרו של המבקש במסגרת ההליך הפלילי הנוסף היה רק נדבך נוסף בהחלטה.

7.

על החלטת הממונה שלא לבחון מחדש את ההחלטה בדבר הפסקה מינהלית הגיש המבקש עתירה מינהלית. העתירה נדחתה, וכך גם בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית משפט זה (רע"ב 4600/17 ליפשיץ נ' מדינת ישראל (11.6.2017)). מועד התייצבותו של המבקש לריצוי עונש המאסר נקבע (לאחר דחיה לבקשתו) ליום 20.8.2017.

8.

ביום 16.7.2017 הורשע המבקש על פי הודאתו בהליך הפלילי הנוסף. בעקבות ההרשעה ובמסגרת ההליך בוטל מעצר הבית המלא והוטל על המבקש מעצר בית לילי בלבד. על רקע שינוי נסיבות זה פנה המבקש לממונה על עבודות שירות פעם נוספת בבקשה שישקול מחדש את החלטתו. ביום 17.7.2017 השיבה יועמ"ש עבודות שירות לבא כוח המבקש כי לנוכח ההחלטות בעתירה המינהלית ובבקשת רשות הערעור שהוגשו בענין ההחלטה הקודמת של הממונה שלא לשקול מחדש את ההחלטה בדבר ההפסקה המינהלית, אין לממונה סמכות להחליט אחרת.

9.

המבקש עתר לבית המשפט המחוזי, וזה דחה את עתירתו שכן "מדובר בהחלטה חלוטה" .

10.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני, במסגרתה נטען כי הן הממונה והן בית המשפט טעו בקבעם כי הממונה נעדר סמכות לשנות מהחלטתו הקודמת, וכי משבוטל מעצר הבית המלא של המבקש השתנו הנסיבות באופן שהצדיק בחינה מחדש של ההחלטה. המדינה טענה מנגד כי דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה.

11.

דין הבקשה להידחות.

12.

אף שהצדק עם המבקש כי הגורם המחליט על הפסקה מינהלית מוסמך לבחון מחדש את החלטתו בהינתן שינוי נסיבות (ויודגש - הגורם המחליט איננו הממונה על עבודות שירות כי אם נציב בתי הסוהר או קצין בדרגת גונדר שהוסמך לכך על ידו (סעיף 51ט לחוק העונשין, התשל"ז-1977)), שאלה זו כלל אינה מתעוררת בענייננו. החלטת הגורם המחליט - מפקד מחוז מרכז - מיום 26.1.2017 הייתה להורות על הפסקה מינהלית בשל אי התייצבותו של המבקש לעבודה , כפי שהובהר למבקש במספר הזדמנויות. מעצרו של המבקש בהליך הפלילי הנוסף היווה רק נדבך נוסף, ולא בהכרח עיקרי, בהחלטה. על כן, שינוי תנאי מעצרו של המבקש לא היווה בענייננו שינוי נסיבות אשר הצדיק לבחון מחדש את החלטת הגורם המחליט, ומכאן שבדין החליטו גורמי שב"ס שלא להיעתר לבקשת המבקש. ייתכן שהאמור בטופס 16 - שאיננו הטופס המשקף את המלצת עורך השימוע בהתאם לתקנות עבודות שירות, וממילא מעמדו אינו מעמד של החלטה מינהלית - יצר את הבלבול, וייתכן גם שהמבקש נתלה מסיבות מובנות דווקא באמירה זו; אך מכל מקום, ההחלטה בדבר הפסקה מינהלית היא ההחלטה המחייבת ולנוכח הנימוקים שהובאו בהחלטה ברי כי שינוי תנאי המעצר לא היווה טעם מספיק כדי לבחון מחדש את ההחלטה.

13.

על רקע הנימוקים להפסקה המינהלית וההחלטות השיפוטיות הקודמות גם ניתן להבין את האמירה של בית המשפט המחוזי בהחלטה מושא בקשת רשות ערעור זו לפיה ההחלטה בעניינו של המבקש היא "חלוטה", וכן את טענתה של המדינה כי בענייננו קיים "מעשה בית דין". הגם שמונחים אלה אינם מדויקים בהתחשב במאטריה המינהלית שבה עסקינן (על עקרון אי-הסופיות של החלטות מינהליות ראו ע"א 3604/13 מנהל רשות המסים נ' אייזינגר ( 10.5.2015)), דומה כי הם משקפים את העובדה ששינוי נסיבות לא היה כאן, וכי בהתאם עתירתו של המבקש הייתה למעשה עתירה נוספת כנגד החלטת מפקד מחוז מרכז מיום 26.1.2017.

14.

למען הסר ספק אציין כי ראיתי את בקשת המבקש מיום 14.1.2018 להגיש תגובה קצרה לתגובת המדינה, אולם לא סברתי כי יש לכך מקום.

15.

בקשת רשות הערעור נדחית. עיכוב ביצוע עונש המאסר שניתן בהחלטתי מיום 6.10.2017 מבוטל בזאת. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו ביום 4.2.2018.