פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב 4912/20
לפני:
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המבקש:
עוביידה אבו ראס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.6.2020 בעת"א 17427-05-20
שניתן על-ידי כבוד השופט י' בן-חמו
בשם המבקש:
עו"ד מארון אבו נסאר
בשם המשיבה:
עו"ד יובל שפיצר
החלטה
1.
בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 22.6.2020 (עת"א 17427-05-20, השופט י' בן-חמו ). בית המשפט המחוזי דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש.
2.
המבקש, יליד שנת 1995, מרצה עונש מאסר החל מיום 1.5.2019 לאחר שהורשע על יסוד הודאתו בעבירות של איומים, תקיפה הגורמת חבלה של ממש ותקיפה סתם של המתלוננת, שעמה הייתה לו היכרות מוקדמת (ת"פ 41776-05-19, סגנית הנשיא ע' במביליה-אינשטיין ). מגזר הדין שניתן ביום 6.1.2020 עולה כי המבקש תקף את המתלוננת ואיים עליה במספר מועדים, על רקע רצונו לכפות עליה קשר עמו. כן צוין, כי התנהלותו של המבקש כלפי המתלוננת התאפיינה ב"רדיפה ובאובססיביות פוגענית" (כפי שצוין בעמ' 34 לגזר הדין).
3.
להשלמת התמונה יצוין כי עוד קודם לכן בשנת 2017 המבקש הורשע בביצוע עבירות דומות כלפי אותה מתלוננת (ת"פ 19335-05-17, השופטת הבכירה ל' יונג-גפר ). מכתב האישום המתוקן באותו תיק עולה כי לאחר שהשניים הכירו המבקש היה מעוניין לפתח עם המתלוננת קשר זוגי, אך היא סירבה.
4.
ביום 17.6.2020 קבעה הוועדה לאלימות במשפחה (להלן: הוועדה ) כי המבקש יוגדר כאסיר בעל פרופיל אלימות במשפחה (להלן: פרופיל אלמ"ב ).
5.
ביום 10.5.2020 הגיש המבקש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי, ובה טען, בעיקרו של דבר, כי לא הורשע בעבירות של אלימות במשפחה ועל כן יש לשנות את סיווגו. המבקש טען עוד כי "לכל היותר" הייתה היכרות מוקדמת בינו לבין המתלוננת. עוד ציין המבקש כי פניותיו בנדון לשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) לא נענו. לשיטת העותר, הותרת הסיווג על כנו פוגעת בו באופן בלתי מידתי ואף מונעת ממנו להשתלב במסגרת טיפולית מתאימה לצרכיו בין כתלי הכלא.
6.
בתגובה שהוגשה מטעם שב"ס נטען כי הסיווג של פרופיל אלמ"ב לא נקבע בהכרח לפי סוג העבירות שבהן הורשע האסיר, וכי הוא יכול להיעשות גם במקרים שבהם הרקע לביצוע העבירה קשור במערכת יחסים זוגית או משפחתית – כפי שקרה בעניינו של המבקש. בנסיבות אלה, כך נטען, ההחלטה על סיווגו של המבקש היא סבירה ואין מקום להתערב בה.
7.
ביום 22.6.2020 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט המחוזי קבע, לאחר שעיין גם בחומר החסוי, כי ההחלטה של הוועדה ניתנה בסמכות ועל יסוד העובדה שהעבירות בוצעו על רקע מערכת יחסים רומנטית שהייתה בין המבקש לבין המתלוננת. בהקשר זה, הוזכר כי המבקש אף ריצה מאסר קודם בגין עבירות שבוצעו כלפיה.
8.
בבקשת רשות הערעור דנן שב המבקש וטוען כי הוא והמתלוננת לא היו בני זוג במועד הרלוונטי לעובדות כתב האישום, ועל כן סיווגו נעשה שלא כדין. המבקש מוסיף כי הסיווג פוגע בו, משפיע על סיכוייו לקבל שחרור מוקדם ואף גורם לו לנזק בלתי הפיך.
9.
בתגובתה מיום 9.8.2020, שהוגשה בהתאם להחלטתי, טוענת המדינה כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שהיא אינה מעוררת שאלה משפטית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש. לגוף הדברים, נטען כי לא נפל כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, מאחר שדי בכך שהרקע לביצוע עבירות האלימות שבהן הורשע המבקש קשור במערכת יחסים זוגית כדי להצדיק את הגדרתו כבעל פרופיל אלמ"ב. המדינה מטעימה כי הוועדה קבעה שלנוכח אופי העבירות שבהן הורשע המבקש, ובשים לב לדפוסיו – נדרש המשך מעורבותה בעניינו, ואין מקום להתערב בשיקול הדעת הרחב המוקנה לה.
10.
לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, כמו גם בחומר החסוי שהועבר לעיוני, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה אינה עומדת באמות המידה המצמצמות שנקבעו לבחינת בקשות הנוגעות לעתירות אסיר (ראו: רע"ב 4925/20 עובדייה נ' מדינת ישראל נציבות שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (27.7.2020)). ההחלטות בעניינו של המבקש ניתנו על יסוד שיקוליה המקצועיים של הוועדה, ובשים לב לחומרים חסויים שהוצגו ולהרשעתו הקודמת של המבקש במעשים שבוצעו כלפי אותה המתלוננת. הבקשה אינה מעוררת אפוא כל שאלה החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, ואף לא מצאתי כי דחייתה עלולה לגרום לעיוות דין.
11.
סוף דבר: הבקשה נדחית.
ניתנה
היום, כ"א באב התש"ף (11.8.2020).
ש ו פ ט ת