רע"ב 4925/20 בני עובדיה נ. מדינת ישראל

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 16.6.2020, בעת"א 66442-05-20 (השופט י' בן-חמו ), בגדרה נדחתה בקשת האסיר בני עובדיה, לבטל את סיווגו כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב.

2.

עובדיה הורשע על סמך הודאתו בסדרת עבירות מרמה, אשר בעטיין נגזרו עליו 12 חודשי מאסר בפועל, כשבכללם מאסר מותנה שהופעל בגין הרשעה קודמת. ערעור שהגישה המדינה על קולת העונש – התקבל בבית המשפט המחוזי בתל-אביב; ועונשו של עובדיה הועמד על 24 חודשי מאסר בפועל. עם קליטתו בבית הסוהר, סיווגה ועדת אלמ"ב את עובדיה כאסיר בעל פרופיל אלמ"ב. סיווג זה השפיע על יציאותיו של עובדיה לחופשות, ומשכך הגיש עתירת אסיר (עת"א 11880-01-20). בעתירתו ביקש עובדיה לשנות את סיווגו, שכן לטענתו הוא שפוט בגין עבירות מרמה ואין הצדקה לסווגו כאסיר אלמ"ב. בהחלטת בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 4.2.2020 – נדחתה עתירתו, הן בשל הכרעת ועדת אלמ"ב ונימוקיה, הן בהסתמך על חומר סודי שהובא לעיונו של בית המשפט. עוד נקבע, כי בתיק מרמה קודם שבו הורשע עובדיה, הוא "השתמש בבתו על מנת להוציא כספים במרמה" .

3.

מאז ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי, דנה ועדת אלמ"ב בהרכב מיוחד בסיווגו של עובדיה. נקבע, כי אין מקום לשנות את סיווגו, וכי אין מקום לשחררו שחרור מוקדם; לצד זאת, המליצה הוועדה על קיומן של חופשות לפרקי זמן קצרים. עובדיה עתר בשנית באשר לסיווגו כאסיר אלמ"ב, ובהחלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.6.2020 – נדחתה עתירתו. בית המשפט נסמך בהחלטתו-זו, הן על הרשעתו הקודמת של עובדיה, הן על חומר מודיעיני שהובא לעיונו.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי.

4.

בבקשתו טוען עובדיה, כי במסגרת המעשים שביסוד ההרשעה עליה נסמך בית המשפט המחוזי לצורך סיווגו כאסיר אלמ"ב – מכירת בתו התינוקת – לא היה בכוונתו למכור את בתו, "אלא להציג מצג שווא בפני אותו סוכן משטרתי כדי לקבל כספים במרמה" . אשר למידע המודיעיני שהובא לעיונו של בית המשפט טוען עובדיה, כי במשך כל תקופת מאסרו התנהג בצורה מופתית, כשמשפחתו לרבות אשתו – מבקרים אותו בקביעות. לדבריו, "אותו מידע שלילי צץ" , רק כשהגיש את עתירתו.

5.

לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ושקלתי את נימוקיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה פסוקה, מושרשת וידועה היא, כי רשות ערעור על החלטה הנוגעת לעתירת אסיר לא תינתן כעניין שבשגרה, אלא במצבים שבהם מתעוררת שאלה משפטית בעלת חשיבות ציבורית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך, או אם עולה חשש לעיוות דין (ראו: רע"ב 1494/19 שירזי נ' מדינת ישראל , פסקה 7 והאסמכתאות שם (1.3.2019)). הנדון דידן אינו בא בגדרם של אותם מצבים. עניינו של עובדיה פרטני – סיווגו כאסיר אלמ"ב, נוכח שיקולים מקצועיים שנבחנו על-ידי ועדת אלמ"ב, בעטיים של חומרים מודיעיניים שנאספו בעניינו, ובהסתמך על הרשעתו הקודמת בדין. הבקשה אינה מעוררת אפוא שאלה עקרונית החורגת מן העניין הפרטני שהועלה בה. בנסיבות, גם לא מצאתי כי ההכרעה שנתקבלה בעניינו של עובדיה מעלה חשש לעיוות דין.

6.

הבקשה נדחית אפוא בזאת.