רע"ב 5275/05 יאסר אלוקילי נ. שרות בתי הסוהר

1.בקשה ליתן רשות לערער על החלטותיו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (כב' השופט צ' גורפינקל) שדחה עתירת אסיר שהגיש המבקש נגד החלטת המשיב להפסיק הפסקה מנהלית את עבודות השירות שריצה והורה על ריצוי יתרת מאסרו בבית הסוהר.

2.המבקש נידון למאסר של 6 חודשים שירוצו בעבודות שירות בגין הרשעתו בעבירות של איומים, העלבת עובד ציבור וניסיון לתקיפת שוטר. הוא החל בריצוי העונש ביום 10.10.04, אך תפקודו שם היה לקוי והמעסיק ביקש להפסיק את העסקתו. המבקש הוזהר וניתנה לו הזדמנות להמשיך לרצות את עונשו בעבודות שירות במקום אחר. זמן קצר לאחר מכן, הודיע המבקש שלא יגיע לעבודה בטענו כי אחיו משתחרר מן הכלא באותו יום וברצונו להיות עמו. השאלה האם קיבל המבקש אישור להיעדר מן העבודה באותו יום לא הוכרעה. מכל מקום, באותו יום נעצר המבקש יחד עם אחרים בחשד לביצוע עבירת גניבה. המבקש זומן לשימוע ולאור תפקודו הלקוי הקודם ומעצרו בחשד לביצוע עבירה, החליט המשיב ביום 8.2.05, על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

המבקש הגיש עתירת אסיר נגד ההחלטה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב – יפו. בית המשפט לא מצא כי החלטת המשיב בלתי סבירה, לאחר שציין כי פתיחה בחקירה פלילית נגד אסיר הינה אחת העילות הקבועות בחוק להפסקת עבודות השירות ונראה כי המבקש לא ניצל את ההזדמנות שניתנה לו לרצות המאסר בעבודות שירות.

המבקש הגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטה, ונימק הבקשה בכך שהתיק נגדו נסגר. בקשה זו נדחתה ביום 13.4.05, תוך שבית המשפט המחוזי מנמק כי הפסקת העבודות נעשתה משום היעדרו של העותר מהעבודה ולא משום החקירה הפלילית נגדו, כאשר פתיחת תיק החקירה הינה עילה נוספת להפסקת העבודות. מכל מקום, נקבע, הטענות כולן נשקלו ואין מקום לעיון חוזר.

מכאן הבקשה שבפניי.

3.המבקש טוען כי בית המשפט המחוזי לא התייחס בהחלטתו לטענותיו. לדבריו, נעדר מן העבודה רק לאחר שהודיע על ההיעדרות מראש למעסיק וקיבל את אישורו. עוד הוא טוען, כי לאחר הדיון בפני בית המשפט המחוזי נתברר לו כי תיק החקירה נגדו נסגר מחוסר עניין לציבור. המבקש מדגיש, כי ריצה כבר מחצית עונשו ושליחתו אל מאחורי סורג ובריח תפגע במשפחתו ובפרט בילדיו הקטנים שעול פרנסתם על כתפיו. הוא סבור, כי החלטת המשיב אינה מנומקת באופן ענייני, לוקה בחוסר סבירות ושגויה.

4.לאחר שהוגשה הבקשה הודיע המשיב ביום 12.1.06, כי הוחלט לזמן את המבקש לשימוע נוסף. בהמשך הודיע המשיב כי גם לאחר שנערך השימוע הנוסף הוא שב והחליט על הפסקה מנהלית של עבודות השירות.

בתגובתו לבקשה מציין המשיב כי ביום 10.4.06, לאחר שניתנה החלטתו בעקבות השימוע הנוסף שנערך למבקש, הוגש נגד המבקש כתב אישום בעקבות החקירה שנפתחה בעת שריצה את עבודות השירות. כתב האישום מייחס למבקש עבירות של גניבה, נהיגה נמהרת או רשלנית והחזקת רכוש החשוד כגנוב. המשיב מדגיש כי בניגוד לטענתו בבקשה לעיון חוזר, לא הציג בא כוח המבקש כל אישור על סגירת תיק החקירה נגד המבקש, שיגבה את טענתו כי התיק נסגר, ואם בכך לא די, הרי שבשימוע הנוסף שנערך לו, לא חזר עוד המבקש על טענתו כי התיק נסגר ואף לא הבהיר מדוע טען כן בפני בית המשפט המחוזי ובפני בית משפט זה. תחת זאת טען, כי התיק אמור להיסגר. המשיב מזכיר, כי בפני בית המשפט המחוזי הצהיר בא כוח המבקש כי "אם יוגש כתב אישום אחזור מעתירתי", אך עד כה, חרף הגשת כתב האישום, לא מצא לעשות כן ואף לא יידע את בית המשפט כי טענתו בדבר הסטטוס של התיק הפלילי התגלתה כבלתי נכונה.

המשיב סבור אפוא כי דין הבקשה להידחות על הסף משלושה טעמים: אי עמידה באמות המידה שהותוו ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , תק-על 86(2) 1134 ;

חוסר ניקיון כפיים – לאחר שהמבקש טען בפני בית משפט זה ובפני בית המשפט המחוזי כי תיק החקירה נגדו נסגר מחמת חוסר עניין לציבור ; השתק – נוכח התחייבותו הדיונית של בא כוח המבקש בפני בית המשפט המחוזי, לחזור בו מן העתירה אם יוגש כתב אישום נגד המבקש.

המשיב אף סבור כי דין הבקשה להידחות לעיצומה בציינו כי העובדה שהוגש כתב אישום נגד המבקש נותנת משנה תוקף להתקיימות העילה הקבועה בסעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 להפסקת עבודתו של עובד שירות אם נפתחה נגדו חקירה בחשד שעבר עבירה. לפיכך סבור המשיב כי אין צורך להידרש לעילה הנוספת לביטול עבודות השירות – תפקודו הלקוי של המבקש והיעדרויותיו ללא אישור מתאים, מה גם שהמבקש לא הציג כל תימוכין לטענותיו בעניין זה בשימוע הנוסף שנערך לו. המבקש אף סבור כי בשל אי נקיון הכפיים שדבק בהתנהלותו של המשיב יש לחייבו בהוצאות המשיב.

5.דין הבקשה להידחות על הסף.

כידוע רשות ערעור על החלטות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה והיא מוגבלת לבקשות המגלות שאלה משפטית בעלת חשיבות או שאלה אחרת בעלת חשיבות (רע"ב 7/86 הנ"ל ). ברי, כי הבקשה שבפניי אינה עומדת, ולו בקירוב באמות מידה אלה, שכן חשיבותה אינה חורגת מעניינו הפרטני של המבקש. די בכך כדי לדחות הבקשה ולפיכך איני רואה להידרש לשני הטעמים האחרים שהעלה המשיב לדחיית העתירה על הסף, אף שלטעמי יש בהם ממש. עוד אוסיף, כי גם לגופו של עניין אני סבורה כי החלטת בית המשפט המחוזי אינה מצדיקה התערבות, שכן אין מקום לספק בעיני כי התקיימה במקרה זה העילה להפסקת עבודות השירות שבסעיף 51ט(א)(5) לחוק העונשין, התשל"ז – 1977. המבקש לא השכיל, כך נראה, לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לרצות את עונשו מחוץ לכתלי הכלא, כעולה מהחקירה הפלילית שהובילה להגשת כתב האישום נגדו. במצב דברים זה, אין לו אלא להלין על עצמו על החלטת המשיב בעניינו, אשר בנסיבות נראית סבירה ומוצדקת.

לא בלי היסוס החלטתי שלא לחייב המבקש בהוצאות המשיב.

הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 14.6.06 בשעה 09:00.