פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
542/22
לפני:
כבוד השופט ש' שוחט
המבקש:
ולדימיר רוז'קוב
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על
החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע ב-עת"א 14929-11-21 מיום 5.1.2022
שניתנה על ידי השופט אהרון משניות
המבקש:
בעצמו
החלטה
1.
המבקש הוא אסיר שנושא עונש מאסר עולם, נכון לעת הזו, בגין עבירת רצח ועבירות נוספות. ביום 8.11.2021 התקבל אצל המשיב, שירות בתי הסוהר, מאת המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות (להלן: המרכז ), "צו עיקול נכסי חייב הנמצאים בידי צד שלישי" , שהוצא נגד המבקש על סך 423,931 ₪ (להלן: צו העיקול או הצו ). צו העיקול התייחס לסוגים שונים של נכסים של המבקש, כמו גם לנכסים שיגיעו לידיו בתוך שלושה חודשים מיום המצאת צו העיקול או עד לביטולו, לפי המוקדם. עוד צוין במסגרת הצו, כי ככל שקיימים בידי המשיב כספים ששייכים למבקש, יש להעבירם למרכז בתוך 48 שעות.
2.
המבקש הגיש ביום 7.11.2021 עתירה נגד המשיב (בלבד) לבית המשפט המחוזי בבאר שבע
בעת"א 14929-11-21 (כב' השופט א' משניות ). במסגרת העתירה הלין המבקש על עיקול חשבון הקנטינה שלו, וביקש כי עד להכרעה בערעור שהגיש 'יוקפא' הפיצוי שעליו לשלם, או לחלופין כי המשיב יותיר בחשבונו סך של 600 ₪ בחודש. ביום 5.1.2022 בית המשפט המחוזי מחק את העתירה, מחמת חוסר סמכות וקבע כי ההליך הנכון לבירור טענותיו של המבקש הוא במסגרת "פנייה מתאימה למרכז לגביית קנסות וניהול הליכים מולם בהתאם לחוק המרכז לגביית קנסות, ולפרוצדורות שנקבעו בחוק זה בהחלטות שמקבל המרכז" .
3.
בבקשה שלפני שב המבקש על בקשתו 'להקפאת' הפיצוי שעליו לשלם, עד לאחר הכרעה בהליך הערעור. עוד הבהיר המבקש, כי הוא פנה למרכז בבקשה להסרת העיקול, אך בקשתו-זו נדחתה (המבקש לא צירף לבקשה שלפני אסמכתאות כלשהן בנוגע לכך).
4.
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, דינה להידחות על הסף.
5.
כידוע, מתן רשות לערער על החלטה בעתירת אסיר תינתן במקרים בהם עולה שאלה עקרונית שחורגת מנסיבותיו הפרטניות של המבקש (רע"ב 5261/21 נחומוב נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 (28.7.2021)). המקרה שלפני אינו בא בגדר אותם מקרים. אף בהנחה שניתן לנקוט בגישה מרחיבה, במתן רשות ערעור בבקשות אלו, בשים לב שהן בבחינת בקשות ב'גלגול שני', מצאתי כי אין עילה להתערבות בהחלטה של בית המשפט המחוזי (רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , חוות דעתו של השופט (כתוארו אז) א' גרוניס (11.3.2009)). בית המשפט המחוזי בחן במקרה דנן את בקשת המבקש והבהיר כי מקומן של טענותיו להתברר באמצעות פנייה מתאימה למרכז. דעתי כדעתו – מהתשתית שהונחה לפני, סבורני כי המבקש לא מיצה את ההליך מול המרכז, שכן ככל שבפי המבקש טענות בנוגע לחוקיות צו העיקול שבוצע על-ידי המשיב, פתוחה לפניו הדרך לברר את טענותיו לפני המרכז. יצוין, צו העיקול כלפיו מלין המבקש ממילא יפקע בימים הקרובים (משהומצא ביום 8.11.2021 ותוקפו למשך 3 חודשים) ואם נכונה טענת המבקש כי מלכתחילה הוצא הצו על-ידי המרכז מחמת טעות (לטענת המבקש הטעות נעוצה בכך שהמרכז לא היה מודע לכך שערעור המבקש על הרשעתו טרם הסתיים ובנסיבות אלו ביקש ממנו המרכז כי ימציא אסמכתא מתאימה. המבקש לא ציין בבקשה אם מילא אחר בקשת המרכז אך מעיון בפרוטוקול הדיון בעתירתו בבית המשפט קמא עולה כי שם העיד כי עשה כן, באמצעות בא כוחו בהליך הפלילי), הרי שלא מן הנמנע כי הטעון תיקון כבר תוקן והצו לא יוצא בשנית.
מעבר לכך, אין זה גם המקום לברר את טענותיו של המבקש בנוגע לעצם החיוב בפיצויים מכוח גזר הדין שהושת עליו, כמו גם את בקשתו ל'הקפאת' תשלום הפיצוי, קרי עיכוב ביצוע פסק הדין של בית המשפט המחוזי. מקומן של טענות כגון אלו להתברר במסגרת בקשה לעיכוב ביצוע או בהליך הערעור לגופו, ולא בעתירת אסיר או בבקשת רשות ערעור כבענייננו.
הבקשה נדחית אפוא. אין צו להוצאות.
ניתנה
היום, ה' באדר א התשפ"ב (6.2.2022).
ש ו פ ט