רע"ב 5591/13 עומרי שכן טוב נ. מדינת ישראל שירותי בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 12.8.82013

בעת"א 8323-8-13 (כב' השופט ש' פרידלנדר ) בגדרה נדחתה עתירת המבקש להתיר לו לצאת לחופשה לקצרה כדי להשתתף בחתונת אביו שתיערך היום (13.8.2013).

1.

המבקש מרצה עונש מאסר לתקופה של 4 שנים ו-11 חודשים בגין הרשעתו בעבירות של סחר, ייבוא וייצוא סמים מסוכנים וכן עבירה של קשר לביצוע פשע. בבקשה נטען, כי עוד ביום 18.7.2013 פנה המבקש למשיבים בבקשה לאשר את יציאתו לחופשה מיוחדת לרגל חתונת אביו, אך בקשתו לא נענתה ולכן ביום 6.8.2013 הגיש עתירת אסיר, אשר נדונה ביום 12.8.2013. במהלך הדיון הציגה המשיבה 2 (להלן: המשטרה ) את התנגדותה לבקשה נוכח קיומו של מידע מודיעיני שלילי בעניינו של המבקש.

2.

בהחלטתו מיום 12.8.2013 דחה בית משפט קמא את טענת המשיבים כי יש לדחות את העתירה על הסף מאחר שהיא אינה נכנסת לגדר התנאים הקבועים בפקודת נציבות בתי הסוהר 04.40.00 (להלן: הפקודה ) לעניין יציאה לחופשה מטעמים מיוחדים שלפיה ניתן לאשר חופשה כאמור במקרים בהם החתונה היא של "האסיר, בן/בת/אח/אחות של האסיר (פרק ח' לפקודה סעיף 1(ג)(3)) ואילו במקרה זה מתבקש יציאה לחופשה לרגל חתונת האב. נקבע, כי "אפילו אין חתונת האב נופלת בגדרי העילות ההומניטאריות הספציפיות הנקובות בפקנ"צ - הרי שבכל זאת מדובר בקרבת משפחה מדרגה ראשונה, ולפיכך ניתן לראות אירוע זה כמוכל בגדרי 'עילת הסל' הכללית".

בית המשפט עמד על השיקולים הצריכים לעניין בנסיבות המקרה, וביניהם: העובדה שהמשיב 1 (להלן: שירות בתי הסוהר ) לא התנגד לבקשת המבקש; המידע המודיעיני בעניינו של המבקש, שאף אם ברובו אינו מן התקופה האחרונה, נסב סביב נתונים שאינם נוטים להיעלם; אופייה ההומניטארי של הבקשה נוכח סיפור חייו של אבי המבקש, ולבסוף טיבה של הבקשה, שהרי מדובר בבקשה לטובת הנאה ולא בבקשה למימוש זכות מוקנית. נקבע, כי האיזון הראוי בין מגוון השיקולים הנזכרים, ובראשם, הסיכון להתקיימותה של פעילות עבריינית בעקבות יציאת המבקש לחופשה, מטה את הכף לעבר דחיית העתירה. אם כך, בית משפט קמא קבע כי החלטת המשיבים, בנסיבות העניין, היא סבירה וראוייה ואין מקום להתערב בה.

כלפי החלטה זו הוגשה הבקשה שלפניי.

3.

בבקשה נטען, כי לא היה מקום לדחות את עתירת המבקש על בסיס התנגדותה של המשטרה, שכן התנגדות זו מבוססת על מידע מודיעני שברובו אינו עדכני, ובהתחשב בכך ששירות בתי הסוהר כלל לא התנגד לבקשה. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא העניק את המשקל הראוי להמלצות החיוביות שניתנו בעניינו של המבקש המעידות על השינוי המהותי שערך בחייו ועל כך שאין רלבנטיות למידע המודיעיני שהוצג בעניינו. לבסוף נטען, כי לא היה מקום לקבוע שיציאת המבקש לחתונת אביו עלולה ליצור סיכון, שכן המדובר באירוע משפחתי מצומצם, בן מספר שעות בלבד ושבמהלכו יתלווה למבקש ערב.

4.

המשיבים מתנגדים לבקשה. נטען, כי דינה להידחות על הסף מאחר שאין היא מעלה שאלה בעלת חשיבות כללית המצדיקה מתן רשות ערעור. נטען גם, כי דין הבקשה להידחות לגופה מאחר שבהחלטת המשיבים, שלא לאפשר למבקש לצאת לחופשה לרגל חתונת אביו, לא נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה. הוסבר, כי המבקש מסווג כאסיר בקטגוריה ב/1 ועל כן בהתאם להוראת הפקודה יציאתו לחופשה מיוחדת כפופה לקבלת אישור ממשטרת ישראל, ובעניינו של המבקש המשטרה התנגדה ליציאתו לחופשה. הוסבר גם, כי אין נפקא מינה לכך שבחוות הדעת של שירות בתי הסוהר לא הובעה התנגדות לבקשת המבקש, שכן ממילא אישור הבקשה כפוף לאישור המשטרה הן על-פי הפקודה, הן על-פי האמור בחוות הדעת של שירות בתי הסוהר בה סוייג היעדר ההתנגדות בכך ש"אין מניעה מודיעינית להוצאתו [המבקש-צ.ז.] לחופשה חריגה בתנאים מגבילים ובליווי ערבים צמודים בכפוף לעמדת קמב"ס [משטרת ישראל - צ.ז.] ולהצגת אישורים מתאימים".

עוד מזכירים המשיבים, כי מאחר שבקשת המבקש היא לצאת לחופשה מיוחדת שאינה בגדר זכות אלא פריבילגיה, הניתנת בהתאם לעמדת הגורמים המוסמכים, הרי שמדובר בהחלטה המצויה בלב ליבו של שיקול הדעת של גורמים אלה ולפיכך בית המשפט לא ייטה להתערב בה.

דיון והכרעה

5.

לאחר העיון בבקשה, בתגובת המשיבים ובחומר החסוי הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות . החומר המודיעיני החסוי העומד בבסיס המלצתה השלילית של המשטרה אכן מעלה חשש שיציאתו המבקש לחופשה עלולה להביא להתקיימותה של פעילות עבריינית. אף שחלק מן המידע אכן אינו מן העת האחרונה, אינני סבור שיש בכך כדי לאיין את משקלו של מכלול המידע שהצטבר בעניינו של המבקש במשך תקופה, ושבצירוף נתונים מסוימים הקשורים במבקש מעלה חשש ממשי לאפשרות קיומה של פעילות עבריינית אם הבקשה תיענה, "ומקום שבו מונחים על כף המאזניים שלום הציבור ובטחונו אל מול עניינו של האסיר ביציאה לחופשה, תהא ככלל ידו של האינטרס הראשון על העליונה ( רע"ב 6212/09 עזרא נ' מדינת ישראל , פסקה 4 (30.7.2009)). זאת ועוד, אין בידי לקבל את טענת המבקש, כי לא ניתן המשקל הראוי לעמדת שירות בתי הסוהר אשר בחוות דעתו לא הביע התנגדות לבקשת המבקש ליציאה לחופשה. כפי שציינו המשיבים בתגובתם, בקשת המבקש לצאת לחופשה מיוחדת, קרי כזו שאינה בגדר זכות, מותנית באישור שירות בתי הסוהר אך גם באישור המשטרה, וכאמור, בעניינו של המבקש, התנגדה המשטרה לבקשתו ומעיון במכלול החומר נראה כי התנגדות זו בדין יסודה ולא נפל בה כל פגם.

סיכומם של דברים, לאחר העיון במכלול המידע, נראה כי החלטת המשיבים בעניינו של המבקש התקבלה לאחר שנבחן כלל המידע הרלבנטי וכי החלטה זו מאזנת נכונה בין כלל השיקולים הצריכים לעניין ושנמנו בהחלטתו של בית משפט קמא. בנסיבות אלה, אין לומר כי בהחלטת המשיבים נפל פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

עם כל ההבנה לרצון המבקש ומשפחתו לחגוג ביחד את שמחת אביו אין בידי להיעתר לבקשה והיא נדחית.