רע"ב 6212/09 דוד עזרא נ. מדינת ישראל

זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי באר שבע מיום 30.7.2009 (כב' השופטת ר' ברקאי), בה נדחתה עתירת המבקש ליציאה לחופשה מטעמים מיוחדים לרגל חתונת אחיו.

1.

המבקש מרצה מאסר בן 36 חודשים שתחילתו ביום 13.3.2009, בגין הרשעתו בעבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה; הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו; נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא ביטוח. כמו כן נגזרו על המבקש עונש מאסר על תנאי, קנס ופסילת רישיון. כחמישה חודשים לאחר תחילת מאסרו ביקש המבקש לצאת לחופשה בת מספר שעות על מנת להשתתף בחתונת אחיו שתתקיים היום, 3.8.2009, בשעות הערב. משבקשתו נדחתה פנה המבקש בעתירה לבית משפט קמא שדחה את העתירה בהחלטתו מיום 30.7.2009. במהלך מאסר קודם שריצה סווג המבקש לקטגוריה ב/1 לפי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר מס' 04.40.00 (להלן: פקודת החופשות ), שעניינה אסירים שיציאתם לחופשה מותנית באישור גורמי המודיעין. במאסרו הנוכחי המבקש טרם סווג על-ידי שב"ס לאחת מהקטגוריות לצורך חופשות, אך עם הגשת בקשתו לצאת לחופשה מיוחדת המליץ קצין המודיעין בשב"ס לקבל את עמדת המשטרה בנוגע למבקש ועל בסיס דו"חות מודיעיניים שקיבל מן המשטרה דחה שירות בתי הסוהר את פניית המבקש לצאת לחופשה (להלן: החלטת שב"ס ). בדונו בעתירה עיין בית משפט קמא בדו"חות המודיעיניים של המשטרה ובגיליון הרשעותיו הקודמות של המבקש וציין כי מן המידע המודיעיני אודות המבקש עולה שבמהלך מאסרו הקודם עסק בפלילים וכך גם בתקופה שבין מאסרו הקודם לנוכחי וכי על רקע זה משטרת ישראל מעריכה שהמבקש מהווה סכנה לשלום הציבור וכן כי קיים חשש ממשי לחייו. על כן לא מצא בית משפט קמא עילה להתערב בהחלטת שב"ס ודחה את העתירה.

2.

בבקשה שבפניי טוען המבקש כי במקרה דנן מתקיים תנאי הסף למתן רשות לערער שכן עניינו נדון למעשה בפני בית המשפט המחוזי כערכאה שיפוטית ראשונה, ולא היה לו יומו בפני שני פורומים שיפוטיים או מעין שיפוטיים. כמו כן טוען המבקש כי הוא עומד בכל הקריטריונים ליציאה לחופשה לפי פקודת נציבות שירות בתי הסוהר בעניין חופשות אסירים, וכי הטעם היחיד שביסוד דחיית בקשתו לצאת לחתונת אחיו הוא התנגדותם של גורמי המודיעין המשטרתיים. המבקש טוען כי התנגדות זו מבוססת על מידע שהתקבל טרם מאסרו הנוכחי וכי אין כל מידע עדכני המלמד על מסוכנות הנשקפת ממנו לשלום הציבור או על חשש לכך שלא יחזור לרצות את עונשו בתום החופשה. לטענת המבקש, חרף המידע שהתקבל בעת מאסרו הקודם הוא שוחרר על תנאי ממאסרו וכמו כן הוא לא סווג בקטגוריה של אסירים שאין להוציאם לחופשה משיקולים של סכנה לשלום הציבור או לביטחון המדינה אלא לקטגוריה ב/1 המאפשרת יציאה לחופשות. גם סוג העבירה בגינה מרצה המבקש את מאסרו כיום אינו מצביע על התנהגות שיש בה סכנה לציבור אלא מדובר ב"התנהגות פסולה חד-פעמית". בנוסף טוען המבקש כי מצויות בידיו ראיות שהגיעו אליו לאחר מועד הדיון בבית משפט קמא המקעקעות את הטענות בדבר המסוכנות הנשקפת ממנו כביכול ואותן הוא מבקש להציג בפני בית המשפט במעמד צד אחד. לבסוף מדגיש המבקש כי מדובר בחופשה למשך שעות ספורות בלבד אשר

נועדה לאפשר לו להשתתף בחתונת אחיו, בציינו כי תכליתה של פקודת החופשות היא חיזוק הקשר שבין האסיר למשפחתו ולקהילתו.

3.

המשיבה, מצידה, טוענת כי דין הבקשה להידחות על הסף. לטענתה המשיבה, הבקשה נסבה על עניינו הפרטני של המבקש והיא אינה מעוררת שאלה עקרונית כלשהי המקימה עילה למתן רשות לערער. לגופו של עניין סבורה המשיבה כי הבקשה אינה מגלה כל עילה להתערבותו של בית המשפט בהחלטת שב"ס. המשיבה מציינת כי המבקש ביצע את העבירות בגינן הוא מרצה את מאסרו בעת היותו אסיר ברישיון, וכ-17 ימים בלבד לאחר שחרורו המוקדם ממאסר. המשיבה טוענת כי דין הבקשה להידחות נוכח התנגדותה של משטרת ישראל הנסמכת על קיומו של מידע מודיעיני ממנו עולה שקיימת סכנה לשלום הציבור ולשלום המבקש עצמו אם תתאפשר יציאתו לחופשה. בהקשר זה מציינת המשיבה כי בפני בית משפט קמא הוצג מידע לפיו במהלך מאסרו הקודם המשיך המבקש לעסוק בפלילים והוא ידוע כמי שעוסק בתחום ההלוואות בריבית, פועל באופן אלים לגביית חובותיו ויש לו סכסוכים רבים.

4.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי הענקת חופשה לאסיר היא בגדר פריבילגיה ואין לאסיר זכות קנויה לכך. הענקתה של חופשה נתונה לשיקול דעתם של הגורמים המוסמכים בשירות בתי הסוהר והיא נסמכת על מגוון של שיקולים, ובהם המסוכנות הנשקפת ממנו, החשש כי יימלט, התנהגותו במהלך המאסר ועוד. כמו כן, מקום שבו מונחים על כף המאזניים שלום הציבור ובטחונו אל מול עניינו של האסיר ביציאה לחופשה, תהא ככלל ידו של האינטרס הראשון על העליונה (ראו רע"ב 3249/09 מדינת ישראל נ' הרשטיק , פיסקה 13 (טרם פורסם, 30.6.2009)). במקרה דנן נידון המבקש לשלוש שנות מאסר בגין עבירות שונות ובהן עבירת סיכון חיי אנשים בנתיב תחבורה, אותן ביצע בעת שהיה אסיר ברישיון וזמן קצר לאחר שחרורו ממאסר כאמור. המבקש החל זה מקרוב לרצות את עונשו ובהתבסס על חומר מודיעיני שנתקבל מן המשטרה, אותו בחן גם בית משפט קמא, סבורים הגורמים המוסמכים בשב"ס וסבור בית משפט קמא כי יציאתו של המבקש לחופשה בעת הזו טומנת בחובה סכנה "ברמה גבוהה ומוחשית" לשלום הציבור וכן סכנה למבקש עצמו. בנסיבות אלה צדק בית משפט קמא בקובעו כי אין עילה להתערב בהחלטת שב"ס.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

ש ו פ ט ת

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.

09062120_V02.doc

רש

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,

www.court.gov.il