רע"ב 5676/18 יאיר שיר נ. שירות בתי הסוהר - מחלקת האסיר - זימונים

1.

זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 11.7.2018 (עת"א 38116-06-18, השופטת מ' ברנט ). בית המשפט המחוזי דחה עתירת אסיר שהגיש המבקש.

2.

החל משנת 2011 מרצה המבקש עונש מאסר בן 23 שנים לאחר שהורשע בביצוע עבירות מין בקטינים. בחודש יוני 2018 הגיש המבקש, ללא ייצוג, עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי ובה טען, כי במהלך השנים 2017-2016 הוא פנה לקצין טכנולוגיות בשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) על מנת "לקבל פירוט שיחות טלפון", אלא שפניותיו לא נענו, וכי הפירוט הנזכר נחוץ לו לשם ניהול הליך משפטי, לפי הנטען בבית המשפט המחוזי בירושלים. בהמשך לכך, נטען כי על קצין הטכנולוגיות האמור ליצור קשר עם עורך דינו של המבקש.

3.

בתגובה שהוגשה מטעם שב"ס לעתירה נטען כי יש למחקה, שכן לא ברור מה הסעד המבוקש בה. שב"ס ציין כי מבירור שערך עולה כי עורך הדין שהזכיר המבקש בעתירתו מייצג אותו בתביעה אזרחית שאינה קשורה לשב"ס.

4.

ביום 11.7.2018 דחה בית המשפט המחוזי את העתירה. בית המשפט המחוזי קבע כי העניין שעליו נסבה העתירה אינו מצוי בסמכותו במסגרת עתירת אסיר, וכי על המבקש לפנות בדרכים המקובלות והמפורטות בדין לקבלת המסמכים המבוקשים על ידו.

5.

בבקשה דנן, שאף אותה הגיש העותר בעצמו, נטען בקצרה כי בעבר פנה לשב"ס "בדרכים המקובלות" לצורך קיום פגישה עם קצין טכנולוגיות, אולם פניה זו לא נענתה. כן צוין כי הפגישה נחוצה בשל "בקשתו" של בית המשפט המחוזי בירושלים שבו מתנהלת תביעה אזרחית, מבלי להוסיף פרטים בעניין זה.

6.

ביום 6.8.2018 הוריתי על הגשת תשובה לבקשה, וזו הוגשה ביום 16.8.2018. לטענת שב"ס, בקשת רשות הערעור היא לאקונית ואינה מאפשרת למעשה הגשת תגובה נאותה. ממילא, נטען כי על פני הדברים הבקשה אינה מעוררת שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור. שב"ס מציין עוד כי חרף האמור נעשו מאמצים להבין את טענותיו של המבקש, ומבירור שנערך עלה כי המבקש הגיש בחודש אפריל 2017 בקשה לבית המשפט המחוזי בירושלים לאישור תובענה ייצוגית כנגד שב"ס וכנגד חברה שפועלת בתחום המחשבים, בטענה כי נגבים מאסירים תשלומים ביתר נוכח אופן החישוב של זמן שיחות הטלפון המבוצעות על ידם. עוד נמסר כי ביום 6.3.2018 ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי אשר הורה על סילוק הבקשה לאישור התובענה הייצוגית לאחר שהמבקש קיבל את המלצת בית המשפט בהקשר זה. אם כן, כך נטען, המבקש אינו מנהל עוד כל הליך אזרחי מול שב"ס.

7.

דין הבקשה להידחות. מעבר לכך שטענות המבקש נוסחו בצורה לאקונית המקשה על הבנת הטעמים העומדים בבסיסן, אין ספק שהן נטועות בנסיבותיו האישיות, ואיני סבורה כי הן מעוררות שאלה בעלת חשיבות המצדיקה מתן רשות ערעור (ראו: רע"ב 80/17 ברנס נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (19.2.2017)). הדברים אמורים ביתר שאת שעה שהובהר כי ההליך המשפטי שאליו – ככל הנראה – התייחס המבקש בטענותיו הסתיים. מכל מקום, למותר לציין כי דרכו של המבקש לפנות לשב"ס בכל בקשה בנוגע לזכויות העומדות לו על פי דין הייתה ועודנה פתוחה. מאחר שהמבקש אינו מיוצג בהליך זה אוסיף ואבהיר לו כי טוב יעשה אם בעת שהוא פונה לשב"ס יפרט באופן ברור את מהות הבקשה ואת הנימוקים העומדים בבסיס פנייתו, על מנת שיוכל לקבל מענה מיטבי.

8.

סוף דבר: הבקשה נדחית.