רע"ב 5684/10 יעקב חסאן נ. מדינת ישראל ועדת אלמ"ב מחוז חיפה

1.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כבוד השופט א' טל), מיום 8.7.2010, בו נדחתה עתירת המבקש לאשר לו לצאת לחופשות מבית הסוהר.

2.

המבקש הורשע בחודש ביולי 1987 בבית המשפט המחוזי בנצרת בעבירות של רצח העובדת הסוציאלית שטיפלה באשתו, ניסיון לרצח של אשתו ושתי עבירות של גרימת חבלה חמורה. אשתו של המבקש נפטרה כשנה לאחר האירוע. בשנת 2003 נקצב עונש המאסר של המבקש על-ידי נשיא המדינה ל-40 שנה. עניינו של המבקש עלה מספר פעמים בפני הוועדה המחוזית לטיפול באלימות במשפחה (להלן – הוועדה), כמתחייב מהוראת סעיף 4(א)(2) לפקודת נציבות בתי הסוהר בעניין חופשות אסירים (פקודה מספר 04.40.00). בחוות דעותיה האחרונות מיום 28.10.2009 ומיום 18.6.2010 המליצה הוועדה שלא לאפשר למבקש יציאה לחופשה נוכח ההערכה כי קיים פוטנציאל גבוה לסיכון ומסוכנות מצד האסיר כלפי סביבתו. על בסיס המלצות אלה, בין היתר, החליט שירות בתי הסוהר, הוא המשיב 2, שלא להתיר את יציאתו של המבקש לחופשות. המבקש עתר כנגד החלטה זו בפני בית המשפט המחוזי.

3.

בית-המשפט המחוזי דחה את עתירתו של המבקש וקבע כי אין מקום להתערב בהחלטת המשיב 2. בין היתר, דחה בית-המשפט את טענות בא-כוח המבקש בדבר פגמים בהליך בפני הוועדה וקבע כי דוח הוועדה התייחס למצבו העדכני של העותר ולמלוא הנתונים שהובאו בפני הוועדה. כן דחה בית-המשפט את טענת בא-כוח המבקש לפיה התנגדות הוועדה מקורה בכך שהמבקש רצח עובדת סוציאלית. זאת, מאחר שעיקר התייחסותה של הוועדה סבב על הנזק שנגרם למשפחתו של עותר. עוד ציין בית-המשפט כי העותר טרם השתלב בתהליך טיפולי מלא. עם זאת, צוין כי לאור העובדה שהמבקש שולב בטיפול קבוצתי בתחום האלימות

אשר אמור להסתיים בסוף שנת 2010, חזקה על הוועדה כי תתייחס לתוצאות הטיפול לקראת סוף אותה תקופה. משמע, בחודשים הקרובים יסיים המבקש הליך טיפולי. ניתן להניח שנתון חדש זה יובא בפני הוועדה וכי היא תשקול את השלכותיו. בנסיבות אלה, וכאשר קרובים אנו לסיום ההליך הטיפולי ולהתייחסות חדשה של הוועדה לעניינו של העותר, לא קיימת עילה למתן רשות ערעור.

4.

הבקשה נדחית, איפוא.