רע"ב 5688/20 אברהם טווערסקי נ. שירות בתי הסוהר

1.

בפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים מיום 6.8.2020 (עת"א 45685-07-20, השופטת ז' בוסתן ).

2.

המבקש, יליד שנת 1982, מרצה עונש מאסר החל מיום 28.1.2020 לאחר שהורשע בעבירות של נהיגה בלי רישיון, נהיגה ללא ביטוח לרכב ונהיגה בזמן פסילה. מועד השחרור המוקדם של המבקש יחול ביום 20.9.2020.

3.

המבקש הגיש בקשה לשחרור מוקדם לוועדת השחרורים לפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2011 (להלן: ועדת השחרורים ), וזו נדחתה ביום 21.5.2020. בעיקרו של דבר, ועדת השחרורים קבעה כי קיים חשש ממשי להישנות ביצוען של עבירות מצד המבקש בעתיד, בשים לב לכך שביצע את העבירות שעליהן נסבה ההרשעה הנוכחית כאשר היה תלוי ועומד נגדו עונש מאסר מותנה.

4.

ביום 21.7.2020 המבקש הגיש עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי נגד החלטתה של ועדת השחרורים. בהמשך לכך, ביום 29.7.2020 המבקש הגיש בקשה לקביעת מועד דיון בעתירה. בהחלטתו מיום 30.7.2020 ציין בית המשפט המחוזי כי העתירה הוגשה כחודשיים לאחר שניתנה החלטתה של ועדת השחרורים, ועל כן הדיון בה ייקבע על-ידי מזכירות בית המשפט בהתאם לנהלים הרגילים. הדיון בעתירה נקבע ליום 19.10.2020.

5.

ביום 2.8.2020 המבקש הגיש בקשה להקדמת מועד הדיון בעתירה, ובה ציין כי המועד שנקבע אינו מאפשר לדון מבעוד מועד בבקשתו לשחרור מוקדם שצפוי, כאמור, לחול ביום 20.9.2002. המבקש ציין עוד כי בנו עתיד לעלות לתורה במחצית הראשונה של חודש ספטמבר, וכי נוכחותו באירוע זה עם ילדיו היא בעלת חשיבות רבה מבחינתם. בית המשפט המחוזי דחה את הבקשה, בציינו כי לא ניתן להקדים את הדיון מאילוצי בית המשפט (ובהם הפגרה שחלה במהלך חודש אוגוסט ועד תחילת חודש ספטמבר), וכי המבקש יכול להגיש בקשה לחופשה מיוחדת על-מנת לשהות עם בנו באירוע בר המצווה.

6.

בבקשת רשות הערעור שבפני שב המבקש וטוען כי הדיון במועד שנקבע לא יאפשר את שחרורו המוקדם במועד, וכי נוכחותו באירוע בר המצווה של בנו חשובה עבורו. לשיטת המבקש, עומדת לו הזכות לעתור נגד החלטתה של ועדת השחרורים ועל כן יש להקדים את מועד הדיון בעתירה לחודש אוגוסט או לתחילת חודש ספטמבר.

7.

בתגובתם מיום 19.8.2020, שהוגשה בהתאם להחלטתי, טוענים המשיבים כי הגם שאינם מתנגדים לבקשה להקדמת מועד הדיון בעתירה, דינה של בקשת רשות הערעור להידחות על הסף לנוכח אמות המידה המצמצמות החלות על הדיון בה. המשיבים מדגישים כי זו נסבה על החלטה דיונית מובהקת של בית המשפט המחוזי שלא נפל בה פגם המצדיק את התערבותו של בית משפט זה.

8.

ביום 20.8.2020 הגיש המבקש תשובה לתגובת המשיבים, מבלי שהתבקש לעשות כן, ובה שב וטען כי יש לאפשר לו למצות את זכותו הנטענת לשחרור מוקדם במועד.

9.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות. הבקשה נסבה על החלטה דיונית של בית המשפט המחוזי, והיא אינה מעוררת כל שאלה עקרונית או עניין בעל חשיבות כללית (ראו והשוו: רע"ב 5268/05 אבישר נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (19.6.2005)). לגוף הדברים יצוין כי חרף החשיבות הנודעת לקיום הדיון קודם למועד השחרור המוקדם, לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי בנסיבות שבהן המבקש הגיש את העתירה בחלוף חודשיים מיום מתן ההחלטה של ועדת השחרורים ולנוכח אילוצי יומנו של בית המשפט בעת הזו. אין צריך לומר כי דרכו של המבקש להגיש בקשה מתאימה שתאפשר לו לשהות בבר המצווה של בנו פתוחה, ואין בהחלטתי זו כדי להביע עמדה לגוף הדברים.

10.

הגם שאין עילה משפטית להורות על כך, לא אוכל לסיים מבלי לציין את הנחתי כי ככל שהדבר יתאפשר ייעשה מאמץ להקדמת מועד הדיון בעתירה, בכפוף לאילוצי יומנו של בית המשפט המחוזי.

11.

סוף דבר: הבקשה נדחית.