רע"ב 5694/14 פרנסואה אבוטבול נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (השופטת מ' ברנט ) בעת"א 45513-06-14 מיום 27.7.2014, במסגרתה נדחתה עתירת המבקש להתקין בתאו מזגן נייד, חלף המצנן המצוי בתאו כעת.

רקע והליכים קודמים

2.

המבקש נדון למאסר עולם בגין עבירות של רצח, קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת נשק והוא מרצה את מאסרו באגף השמור בכלא השרון. בשל תנאי החום השוררים בתאו, לטענתו, פנה העותר בעתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בבקשה לאפשר לו לרכוש מזגן נייד מכספו. ביום 30.6.2014 החליט המשיב לאשר לו לרכוש לתאו מצנן נייד בלבד בשל שיקולים הכרוכים בתשתית החשמל בכלא.

3.

ביום 15.7.2014 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי, בו נקבע כי על מנת למצות את הבירור העובדתי תגיע השופטת לסיור בתאו של המבקש. כך היה עוד באותו יום.

4.

ביום 27.7.2014 קבע בית המשפט המחוזי, על בסיס התרשמותו, כי האוויר בתאו של המבקש נעים, זאת על אף שהדליק את הפלטה החשמלית בתאו בעוצמת החום הגבוהה ביותר בעודו נמצא בחצר הטיולים, עובר לסיור בית המשפט. כן צוין, כי החלטת המשיב לא לקתה בחוסר סבירות בנסיבות העניין.

בקשת רשות הערעור

5.

לטענת המבקש, בקשתו מעלה סוגיה משפטית חשובה היוצאת מגדר עניינו הקונקרטי, והיא שאלת הקריטריונים הקובעים מי זכאי להכניס לתאו מזגן נייד תחת משמורת שירות בתי הסוהר. כן טוען המבקש, כי ישנה אפליה בין כלל אסירי ההפרדה כאשר חלק נהנים ממזגן בתאיהם וחלק לא, ולשם כך הוא מציין את עת"א 9983-08-13 בן משה נ' שירות בתי הסוהר (13.5.2014) (להלן: עניין בן משה ), שם הורה בית המשפט לשירות בתי הסוהר לאפשר הכנסת מזגן או מצנן לתאו של אסיר. לעניין הפלטה החשמלית, טוען המבקש כי זו פועלת דרך קבע בתאו, לרבות בימי שישי ושבת בשל היותו שומר שבת.

6.

הוחלט שהבקשה מצריכה תגובה, וזו אכן הוגשה. בתגובת המשיב נטען כי דין הבקשה להידחות על הסף מאחר שהיא אינה מעלה שאלה משפטית חשובה או נושא בעל חשיבות כללית, וכן עומדת המשוכה של התערבות בממצאים העובדתיים שנקבעו בבית המשפט המחוזי. כן טוען המשיב, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה, זאת משום שהחלטת המשיב שלא לאפשר הכנסת מזגן, לאחר שבתא כבר קיים מצנן, היא סבירה, כפי שקבע גם בית המשפט המחוזי.

דיון והכרעה

7.

הלכה פסוקה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר תינתן רק מקום בו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או נושא בעל חשיבות עקרונית כללית (ראו למשל: רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה (11.3.2009); רע"ב 7/86 וייל נגד מדינת ישראל (26.6.1986)).

8.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, ובהחלטת בית המשפט המחוזי, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה למתן רשות ערעור להידחות. הטעם לדבר הוא כי כל עניינה של בקשת המבקש היא בתקיפת ההחלטה הפרטנית בעניינו, המצריכה הפעלת שיקול דעת על המקרה הפרטני. בקשה זו נבחנה הן על-ידי הגורם המקצועי, שירות בתי הסוהר, והן על-ידי בית המשפט המחוזי – אף פיזית. בהתאם, הבקשה נדחתה משנמצא כי האוויר בתא המבקש נעים על אף שזה הפעיל הפלטה החשמלית שלא לצורך.

9.

באשר להשוואה שערך המבקש לעניין בן משה, באותו מקרה הוגשה בקשה מצד המדינה ליתן רשות ערעור, בקשה אשר נדחתה ברע"ב 3804/14. השופטת ברק-ארז קבעה בהחלטתה כי הפתרון שעליו הורה בית המשפט המחוזי מתייחס לנתונים הנוגעים לתא מאסר מסוים ולאסיר מסוים, ואינו מהווה הכרעה כללית החלה על כל תאי האסירים. משכך, אין מקום להשוואה בין המקרים, קל וחומר משנמצא באותו מקרה כי התנאים בהם שהה האסיר היו בלתי-אנושיים, בשונה מהמקרה שלפניי.

סוף דבר, הבקשה נדחית.