פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5708/15
לפני:
כבוד השופט ח' מלצר
המבקש:
דוד אטיאס
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט לעניינים מינהליים בבאר-שבע (כב' השופט ג' גדעון) מתאריך 31.03.2015 ב-עת"א
48721-07-14
המבקש:
בעצמו
בשם המשיבה:
עו"ד נועם מולה
החלטה
1.
לפני בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע (כב' השופט ג' גדעון )
ב-עת"א 48721-07-14, מתאריך 31.03.2015, בגדרו נדחתה עתירתו של המבקש כנגד החלטת המשיבה להעבירו מבית הסוהר ניצן לבית הסוהר אהלי קידר. בד בבד המבקש עותר גם למינוי סניגור ציבורי לצורך ייצוגו בבקשה זו.
להלן אביא בקצרה את הנתונים הרלבנטיים להכרעה.
2.
המבקש הינו אסיר עולם, אשר הורשע בעבירה של גרימת מוות בכוונה תחילה ועבירות נוספות, וטרם נקצב עונשו. המבקש החל בריצוי עונשו בתאריך 23.06.1990.
3.
בתאריך 08.07.2004 התקיים דיון בעניינו של המבקש בוועדת הפרדות וטעוני הגנה ארצית (להלן: הוועדה ), אשר החליטה להעביר את המבקש מבית הסוהר ניצן לבית הסוהר אהלי קידר על יסוד מידע מודיעיני לפיו המבקש איננו יכול להמשיך לרצות את עונשו, בשלב זה, בבית סוהר ניצן.
בתאריך 20.07.2004 הודיעה המשיבה למבקש על החלטה זו. בו ביום המבקש עתר כנגד ההחלטה הנ"ל בפני בית המשפט המחוזי מרכז בלוד. למחרת היום המבקש הועבר לבית הסוהר אהלי קידר, אשר מצוי בתחום שיפוטו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע. בהמשך ההליכים הדיון בעתירה הועבר לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ראו: רע"ב 5895/14 מתאריך 25.11.2014; עתירת המבקש לקיום דיון נוסף בנושא העברת הדיון – נדחתה בדנג"ץ 8338/14 מתאריך 29.01.2015)).
במסגרת העתירה הנ"ל – המבקש טען כי ההחלטה להעבירו מבית סוהר באזור המרכז לבית סוהר באזור הדרום הינה בלתי סבירה ונתקבלה על יסוד מידע מודיעיני שקרי. המשיבה טענה מנגד כי בנסיבות בהחלטה הוועדה לא נפל כל פגם.
4.
בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את עתירת המבקש לאחר שלא מצא כי נפל פגם בהחלטת הוועדה , אשר נתקבלה על יסוד מודיעיני המלמד לכאורה על התנהגות שלילית של המבקש בתוך כתלי בית הסוהר ועל מעורבותו בפלילים מחוצה לו. בית המשפט המחוזי הנכבד קבע עוד כי אין בסיס לטענת המבקש כי החלטת המשיבה הינה בלתי סבירה, או לא מידתית. לאור האמור עתירת המבקש – נדחתה.
5.
בתאריך 23.08.2015 הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנכבד. בבקשה דנן, המבקש טען, בתמצית, כי לא ניתנה לו ההזדמנות לעיין במידע המודיעיני, מושא החלטת המשיבה. לטענת המבקש מידע זה איננו נכון והוא נובע מאסירים אחרים המבקשים לפגוע בו.
6.
המשיבה הגישה את תגובתה לבקשה בתאריך 03.11.2015 בהתאם להחלטתי, שהורתה לה לעשות כן. במסגרת תגובתה המשיבה ציינה כי בשל העברתם של אסירים אחרים מבית הסוהר ניצן למקום מאסר אחר – ניתן יהיה להחזיר את המבקש לשאת את מאסרו בבית הסוהר ניצן, וכי העברתו של המבקש חזרה לבית הסוהר ניצן צפויה להתבצע כבר בימים הקרובים. בהודעה נוספת, מתאריך 14.01.2016, המשיבה מסרה
כי העברתו של המשיב לבית הסוהר ניצן בוצעה בפועל כבר בתאריך 10.11.2015.
1.
בנסיבות הנ"ל ומבלי לקבוע מסמרות בטענותיו של המבקש לגבי ההתנהלות בעניינו – הבקשה למתן רשות ערעור מתייתרת, ודינה להימחק , וכך גם הבקשה למינוי סניגור ציבורי למבקש.
ניתנה היום, ז' בשבט התשע"ו (17.1.2016).
ש ו פ ט