רע"ב 5895/06 ערב מערוף מחרום נ. שרות בתי הסוהר

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד השופטת א' הלמן ), בעע"א 1262/06, מיום 21.6.2006, בה נדחתה עתירת המבקש לאפשר לו לצאת לחופשות או לביקור בית.

המבקש נידון למאסר עולם בגין עבירות של רצח ומעשה סדום באינוס, אותן ביצע בקטין בן 13 שנה. עונשו נקצב ל-42 שנות מאסר, ותקופת מאסרו נמנית החל מחודש יוני 1989. עניינו של המבקש נידון בוועדת אסירי עולם, וזו המליצה (ביום 2.3.2006), על דעת כל חברי הוועדה, שלא לאשר את יציאת המבקש לחופשות, בשל "מסוכנותו לציבור כפי שעלה מחוו"ד גורמי הטיפול ומהאבחון הפסיכולוגי". המלצה זו אומצה על ידי השר לבטחון פנים בהחלטתו מיום 7.3.2006, ולפיה אין לאשר את בקשת המבקש לצאת לחופשה. כנגד החלטה זו הגיש המבקש עתירה לבית משפט קמא.

2.בדחותו את העתירה קבע בית המשפט כי ההחלטה שלא להתיר את יציאת המבקש לחופשות היא סבירה ועניינית, ואין מקום להתערב בה. זאת, משום שיציאתו של המבקש עלולה לסכן את שלומו ואת שלומם של אחרים. בהחלטתו נסמך בית המשפט על המלצת הוועדה, התנגדות המשטרה (מחשש לנקמת דם) ומסוכנות המבקש כפי שזו עולה מנסיבות העבירות אותן ביצע, כמו גם מהעובדה שלא עבר תהליך טיפולי כלשהו. בהחלטתו אף דחה בית המשפט את טענת המבקש, אשר הדגיש את מצבה הרפואי הקשה של אימו. בית המשפט ציין כי אין חולק שאימו מבקרת אותו אף כעת.

3.המבקש טוען כי החלטת בית המשפט בלתי סבירה באופן קיצוני, מפלה, ופוגעת בכללי הצדק הטבעי. המבקש סבור כי טעה בית משפט קמא בכך שלא התחשב בעובדה כי ריצה כבר 17 שנים מהעונש שנגזר עליו, וכי צפויות לו שנים רבות עד לסיום מאסרו. המשיבים, מנגד, סבורים כי דינה של הבקשה להידחות על הסף. רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים, בהם מתעוררת שאלה משפטית חשובה או עולה נושא אחר שחשיבותו כללית. לטענתם, בקשתו של המבקש אינה עולה כדי כך. גם לגופו של עניין סבורים המשיבים כי לא נפל פגם בהחלטת השר לבטחון פנים (ובהמלצה שעליה התבססה), כמו גם בהחלטת בית משפט קמא.

4.דין הבקשה להידחות. המבקש לא עורר בבקשתו כל טעם עקרוני המצדיק מתן רשות ערעור, כמותווה ברע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם; ניתנה ביום 26.6.1986). עניינו של המבקש בהחלטות הנעוצות בנסיבותיו הספציפיות, החלטות שלא לאשר את יציאתו לחופשה. בית משפט זה קבע לא אחת כי השאלה אם המבקש ראוי לקבל חופשה כזו או אחרת אינה נתונה להכרעה של בית המשפט. וראו לעניין זה רע"ב 229/04 פדידה נ' שירות בתי הסוהר ואח' (לא פורסם; ניתנה ביום 17.3.2004), וכן רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נגד ארזי , פ"ד נב(2) 743. בית משפט יכול שיבדוק אם נפלה בהחלטה טעות משפטית, דוגמת חוסר סבירות או שיקולים זרים. בנסיבות העניין, גם לגופו של עניין לא מצאתי שנפל פגם בהחלטה. המלצת הוועדה (שעל בסיסה ניתנה ההחלטה) נומקה במסוכנותו של המבקש לציבור. קביעה זו נשענה על חוות דעת מקצועיות, שבית המשפט אינו נוהג להתערב בהן.

מעבר לאמור לעיל, בתגובתם הבהירה והמפורטת, הודיעו המשיבים כי עניינו של המבקש יידון שוב בוועדת אסירי עולם, בחודש ספטמבר הקרוב. משכך, גם מטעם זה אין לבחון היום את ההמלצה מחודש מרץ שנה זו, ואת ההחלטה שניתנה מכוחה.

הבקשה נדחית.