פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
5945/10
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
יוסף עזאם
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית
המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים בעת"א 8108-05-10
מיום 20.7.10 שניתנה ע
ל-
ידי סגן הנשיא כספי
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד א' סגל-אלעד
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (סגן הנשיא כספי) בעת"א 8108-05-10 מיום 20.7.10.
ב.
המבקש הורשע
בעבירות של ניסיון לתקיפת שוטר, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה נגד כיוון התנועה ונהיגה בקלות ראש. הוא נדון לעונש מאסר בפועל ומאסר על תנאי. כן נפסל רשיון הנהיגה שלו למשך תשעה חודשים מיום שחרורו ממאסר, והוא נדון גם לפסילה על תנאי. ביום 2.6.09 נדון המבקש בבית משפט השלום בכפר סבא (פ' 1099/07) לעונש מאסר נוסף בגין עבירות נשק. המבקש עתר כי יתאפשר לו לצאת לחופשות (העתירה במקורה התייחסה ליציאה לחופשה מיוחדת לרגל אבל במשפחה), וכי תוסר הגדרתו כ"אסיר התראה". יצוין, כי המבקש הועבר לפני מספר חודשים מבית הסוהר הדרים לבית הסוהר איילון.
ג.
בית המשפט לעניינים מינהליים לא מצא כי החלטת המשיב שלא להתיר למבקש לצאת לחופשות ולהגדירו "כאסיר התראה" אינה סבירה. צוין, כי נימוקי המשיב מבוססים בצורה ראויה על פריטי המידע המופיעים בחומר מודיעיני שבו עיין בית המשפט. בין היתר, ניתן משקל לאירוע שהתרחש בבית משפט השלום בכפר סבא (בפני השופטת בכור), שם השתולל המבקש באולם. הודגש, כי אמנם המבקש לא איים באופן ישיר על השופטת "אך דברי איום היו והיו". התנהגותו בבית המשפט, כך צוין, לא היתה ראויה, ואף היתה אלימה במידה מסוימת.
ד.
מכאן בקשת רשות הערעור. המבקש חפץ כי תתאפשר לו יציאה לחופשה ב- 12.9.10, וכי תוסר הגדרתו "כאסיר התראה". נטען, כי הוא לא איים על השופטת בכור אלא אך השתולל באולם. צוין, כי לא דווח על אירוע משמעת בדבר מעורבותו בתקיפה, ומדובר במידע שגוי שנמסר מפי אסיר בעל אינטרס. הודגש, כי המבקש תיפקד למופת במטבח אסירים, השתתף בחוגים שונים ונמצא נקי מסמים. נטען, כי חופשה תסייע לו לאתר קהילה טיפולית לגמילה מסמים, בה יוכל להשתלב לאחר שחרורו. עוד טוען המבקש כי הוא חולה בסכרת, כי הוא ממתין לניתוח בבטנו ואף סובל מקרע בכתף. בקשתו היא אף כי יועבר לאגף חולים.
ה.
כעולה מתגובת המשיב לבית המשפט לעניינים מינהליים, מיום כניסתו של המבקש לבית הסוהר נצברו מידעים מודיעיניים בדבר מעורבותו באירועים לא חיוביים בין כתלי הכלא, לרבות מעורבות בקטטה. לכך מצטרף, כאמור, האירוע באולם השופטת בכור. המשיב סבר כי לא ניתן ליתן במבקש אמון, והוא מהוה סכנה לעצמו ולסביבתו. על כן גם הוגדר על ידי המשיב כ"אסיר התראה".
ו.
לאחר העיון בבקשה, וכן בחומר המודיעיני שהוצג בבית המשפט קמא והועמד לעיוני לבקשתי, לא ראיתי מקום להתערבות בהחלטתו של סגן הנשיא המלומד, המקובלת עלי ככתבה וכלשונה. במישור הדיוני המדובר בשאלה המעוגנת בנסיבותיו הספציפיות של המבקש.אמנם, רואה אני הבחנה בין הליך בבית המשפט המחוזי אשר קדם לו הליך מעין שיפוטי (כגון ועדת שחרורים), לבין הליך שקדמה לו החלטה מינהלית אאו בין השאר רע"ב 425/09 שרון פריניאן נ' פרקליטות המדינה (לא פורסם) (חוות דעתו של השופט גרוניס)). ואולם, במקרה דנא לא נפל פגם בהחלטת המשיב לגופו של עניין. כעולה מתגובת המשיב לבית המשפט לעניינים מינהליים, למבקש שלושה עונשי מאסר קודמים, והתנהגותו טעונה שיפור. אמנם, "גם אם במובן משפטי החופשות הן פריבילגיה, הניתנת על סמך שקלולים של גורמים שונים, עדיין הן מעין 'דרך המלך' לאסיר על פי ציפיות של אדם העומד באמות המידה לכך"
(רע"ב 5325/07 קדוש נ' שירות בתי הסוהר (טרם פורסם)). ואכן הדעת נותנת כי לא ננעלה הדלת לחופשות בעתיד, וזאת בגדרי תקוה ואופק. כפי שציין סגן הנשיא, "התנהגותו של העותר מסורה בידיו", ויש להניח כי אם ישתפר בתחום הכעסים והבוטות, יובאו הדברים בחשבון על ידי גורמי שירות בתי הסוהר. לעניין הגדרת המבקש כ"אסיר התראה", הנושא ייבחן מדי חצי שנה (ראו מכתבה של של קצינת אסירים בימ"ר דרום, מיום 2.3.10). אשר לנושא הרפואי, המשיב מתבקש לתת דעתו לכך, ולפעול ככל הנחוץ; וכמובן, ככל שהדבר לא יבוא על פתרונו לשביעות רצונו של המבקש, בידיו להגיש עתירת אסיר בעניין זה.
ז.
אין בידי אפוא להיעתר לבקשה.
ניתנה היום, ט"ז באלול תש"ע (26.8.10).
ש ו פ ט