פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
6530/06
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
מוסא אלעביאת
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב בעע"א 3208/05 מיום 4.7.06 (כבוד השופטת נגה אהד)
בשם המבקש: עו"ד לימור
רוט-חזן
החלטה
המבקש הורשע בבית-המשפט המחוזי בבאר-שבע בביצוע עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והצתה לפי סעיפים 499(א)(1) ו-488(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הרשעתו התבססה על כך שהמבקש, בצוותא עם אחר, הצית צריף מגורים שהיה בבעלות בני משפחתו.
נוכח הרשעתו, נגזרו למבקש 30 חודשי מאסר, בהם הוא נושא בכלא גבעון. המבקש הגיש בקשה לשלבו ב"סבב החופשות", ובהחלטתה מיום 13.3.06, דחתה הוועדה לאלימות במשפחה הפועלת במסגרת שירות בתי-הסוהר (להלן: ועדת אלמ"ב ) את בקשתו. נקבע, כי מן המבקש נשקפת סכנה למשפחתו ולסביבתו, וכי הסכסוך עם קורבן העבירה, קרוב משפחתו, לא הסתיים. בנימוקי ההחלטה צוין, בין היתר, כי "עדיין לא נערכה 'סולחה' בקונפליקט שהיווה רקע לביצוע העבירה. לאור האמור לעיל הועדה לא ממליצה על חופשות" (החלטת הועדה מיום 13.3.06).
כנגד החלטה זו עתר המבקש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. בדיון שהתקיים ביום 10.5.06 טען בא-כוח המבקש, כי בין הצדדים הניצים נערכה "סולחה" ועל כן, אין נשקפת מן המבקש כל סכנה, ומשכך, אין מניעה להוציאו לחופשות. טענה זו נסמכה, ככל הנראה, על חוות-דעת של מחלקת השירותים החברתיים בעיריית רהט, בה צוין כי "הסכסוך שהיה ביניהם [ בין המבקש והמתלונן ] נגמר, נעשתה סולחה והשלימו" (חוות-דעת מיום 7.5.06). בית-משפט קמא קבע, כי מידע זה צריך להיבחן בידי ועדת אלמ"ב, ועל כן הורה על דחיית הדיון.
ביום 4.7.06 החליט בית-המשפט לדחות את הבקשה, תוך שהוא אומר דברים אלה:
"הדיון בעניינו של העותר נדחה להיום על מנת להציג הסכם "סולחה" בין המשפחות. הסכם כזה לא הוצג, מהטעם שהסכום הנקוב ב"סולחה" לתשלום למשפחת הקורבן לא שולם... לבית-המשפט אין כל מידע אודות משקל מסמך ה"סולחה". ועדת אלמ"ב אינה ממליצה על הוצאת העותר לחופשה. ועדת אלמ"ב תתכנס פעם נוספת בספטמבר 2006 בעניינו של העותר, באת-כוח העותר מוזמנת לשטוח טענותיה בפני הועדה במלואן".
לטענת המבקש, אין כל יסוד לדרישת בית-המשפט לקבלת עדות בכתב אודות קיומה של "סולחה", ודי לצורך החלטה על הכנסתו לסבב חופשות בדו"ח המחלקה לשירותי רווחה של עיריית רהט. המבקש הבהיר, כי העדרו של מסמך סולחה נובע מן הדרישה הכספית הגבוהה שהעלתה משפחתו של המתלונן כתנאי לעריכתה של סולחה, וכי משמעות קביעת בית-המשפט היא כי הוא נדרש לשלם תמורה כספית על מנת להיכנס לסבב החופשות.
דין הבקשה להידחות. הלכה היא, כי רשות ערעור אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק מקום בו מעלה הבקשה שאלה כללית, החורגת מגדר עניינו הפרטני של המבקש, ולא כזו היא הבקשה שבפני (רע"ב 7770/04 חג'אזי נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם; רע"ב 10794/04 עמיר נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם; רע"ב 4642/05 נפתלייב נ' שירות בתי הסוהר , לא פורסם). יתרה מכך, עניינו של המבקש נבחן הן על ידי הוועדה והן על ידי בית-המשפט המחוזי, ולא נמצאה לי עילה להתערב בהחלטותיהם. הסכם סולחה עשוי לשמש אינדיקציה לכך ששוב לא נשקפת מן המבקש סכנה אם תינתן לו חופשה. מששוכנעה הוועדה, ואחריה בית המשפט, כי הסכם זה טרם גובש, רשאים היו שלא להיעתר למבקש. כך או כך, הוועדה עתידה להידרש לעניינו של המבקש במהלך חודש ספטמבר 2006, ומותר להניח שהיא תשוב ותשקול אם יש עוד מניעה שלא לכלול אותו בסבב החופשות.
נוכח כל האמור, הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ' באב תשס"ו
(14.8.06).
ש
ו פ ט