רע"ב 6704/16 בני סלע נ. מדינת ישראל

1.

כעולה מפסק הדין, המבקש נושא בעונש מאסר בן 39 שנים ו-277 ימים החל משנת 2009 בגין הרשעתו בשורת עבירות מין ובעבירות נוספות. המבקש עתר נגד החלטת המשיבה להעבירו מבית הסוהר "השרון" לבית הסוהר "אש"ל". בין היתר, טען המבקש בעתירתו כי לא התאפשרה לו גישה למסמכים הנוגעים לעניינו המעידים לכאורה על כך שיש להותירו במקום כליאתו הנוכחי; וכי חלק מפניותיו לרשויות הכלא בנושא לא נענו. בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט ) דחה את העתירה. נפסק כי ההחלטה בדבר שיבוץ אסירים היא בלב שיקול הדעת של המשיבה; וכי בנסיבות העניין נמצא כי העברת המבקש בין בתי הסוהר היא מוצדקת כחלק ממהלך כולל של ניוד אסירים, עניין הנתמך גם בחוות דעת שהוגשה לעיונו של בית המשפט. בצד זאת הורה בית המשפט למשיבה להשיב לפניות המבקש שטרם נענו בתוך 14 יום.

מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, שגה בית המשפט קמא שלא נתן לו סעד עקב אי הצגת מסמכים שנדרשו לו כדי להתכונן לדיון בעניינו. עוד טען כי מדובר בהתנהלות שכיחה של המשיבה, עניין המצדיק מתן רשות לערער.

2.

לאחר שעיינתי בבקשה מצאתי כי דינה להידחות. החלטת המשיבה על העברת המבקש בין בתי הסוהר – עניין המצוי בלב שיקול הדעת של המשיבה – נטועה בנסיבות המקרה ונובעת – כעולה מפסק הדין – הן ממאפייני המבקש, הן מאילוצים מערכתיים. מכאן כי לא מתעוררת שאלה משפטית רחבה המצדיקה מתן רשות לערער לפנינו (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986)), וזאת גם בהנחה שיש מקום להחיל אמת מידה מקלה יותר בבקשות מעין אלו (רע"ב 7080/16 פלוני נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 3 (9.10.2016)). ממילא איני רואה להיעתר לבקשתו של המבקש כי ייוצג על ידי הסנגוריה הציבורית. בית המשפט לעניינים מינהליים ציין בהחלטתו בהתייחס לטענת המבקש כי נלקחו ממנו מסמכים כי יש להשיב על פניותיו, וחזקה על המשיבה כי כך ייעשה – הן בהתייחס למבקש הן בהתייחס לכל אסיר אחר.

הבקשה נדחית.