פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7080/16
לפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
פלוני
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות לערער על פסק
הדין בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז (כב' השופטת מ' ברנט) בעת"א 25786-06-16
מיום 9.8.2016
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד פנחס גורט
החלטה
1.
המבקש נושא בעונש מאסר בן 18 שנים החל משנת 2008 בגין עבירות מין קשות שביצע בבנותיו בהיותן קטינות, ובשל תקיפה בנסיבות מחמירות של אשתו ושל ילדיו. הוא מוגדר כעבריין מין, גילוי עריות ואלימות במשפחה. רשויות הכלא סירבו לבקשתו להתייחד עם אשתו – אחת מקורבנות העבירה – חרף הסכמתה הנטענת לקיום ההתייחדות. המבקש עתר נגד החלטה זו. בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת מ' ברנט ) דחה את העתירה. מפסק הדין עולה כי לפני בית המשפט עמדה חוות דעת שלילית של ועדה משותפת לגילוי עריות ואלימות במשפחה – שכללה חלק חסוי והתבססה גם על דו"ח מהקהילה – שלא ראתה להמליץ על קיום ההתייחדות. זאת בשל רמת מסוכנותו הגבוהה של המבקש, הצורך ב"טיפול מעמיק ואינטנסיבי" בתחומי האלימות ועבירות המין ומפאת ההשפעה השלילית האפשרית על קורבנות העבירה הנוספים. לבסוף, עולה כי גם גורמי הטיפול בכלא התנגדו לבקשה משהתרשמו כי המבקש מצוי אך בראשית דרכו הטיפולית. נוכח כל אלה קבע בית המשפט כי הסירוב לאפשר למבקש להתייחד עם אשתו הוא מוצדק, וכי אין מקום להתערב בהחלטה.
2.
מכאן הבקשה שלפניי. לטענת המבקש, יש להתיר את ההתייחדות נוכח תקופת המאסר המשמעותית שכבר חלפה, וההתקדמות הרבה שחלה במצבו במהלכה. עוד נטען כי נפל פגם בכך שהמשיב לא פנה לקבל את עמדת האשה כמתחייב על פי תקנוני הכלא, וכי גם מטעם זה יש לקבל את הבקשה ולאפשר פנייה כאמור.
ביום 5.10.2016 הוריתי על קבלת החומר החסוי שעמד לפני בית המשפט לעניינים מינהליים לעיוני.
3.
משעיינתי בבקשה ובחומר החסוי מצאתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות לערער על פסק דין של בית משפט מחוזי שדן בעתירת אסיר תינתן רק במקרים בהם מתעוררת מעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מהעניין הקונקרטי (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.6.1986)). לא כך בענייננו. טענות המבקש ממוקדות בהחלטה הפרטנית בענייננו. כאמור לעיל, זו נסמכה על נימוקים מקצועיים של גורמי המקצוע, והם גם שעמדו ביסוד פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים. אעיר כי גם הטענה כי לא נעשתה פניה ישירה לאשתו בנסיבות שבהן ברור כי היא מסכימה להתייחדות – ומבלי שאקבע מסמרות אם כך הדבר –
אינה מקימה עילה למתן רשות לערער לפנינו. מכאן, כי דין הבקשה להידחות, וזאת גם אם אניח לטובת המבקש כי בבקשות מסוג זה יש להחיל אמת מידה מקלה יותר (רע"ב 6687/09 אביטל נ' שירות בתי הסוהר , פסקה יא (24.8.2009); רע"ב 425/09 פריניאן נ' פרקליטות המדינה , פסקה 2 לחוות דעתו של השופט (כתארו אז) א' גרוניס
(11.3.2009)).
הבקשה נדחית אפוא.
ניתנה היום, ז' בתשרי התשע"ז
(9.10.2016).
ש
ו פ ט