רע"ב 6835/06 מוסא אזברגה נ. מדינת ישראל

1.זוהי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב-יפו (כבוד השופטת נ' אהד) בעע"א 1104/06 ועע"א 1816/06, מיום 4.7.2006, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לצאת לחופשה, וכן נדחתה בקשתו לשנות את סיווגו.

2.המבקש מרצה עונש של שלוש שנות מאסר, שהוטל עליו בעקבות הרשעתו בעבירות של מעשה מגונה בכוח, חטיפה בכפייה וכליאת שווא. המבקש החל לרצות את עונשו ביום 17.4.2005.

ביום 15.1.2006 הגיש המבקש עתירה לבית משפט קמא (עע"א 1104/06), בגדרה ביקש לצאת לחופשות, לעבור לבית סוהר במרכז הארץ ולקבל טיפולי פוריות. בהמשך, ועקב סיווגו של המבקש בקטגוריה א', המונעת את יציאתו לחופשה, הגיש עתירה נוספת (עע"א 1816/06), בה ביקש לשנות את סיווגו לקטגוריה ב-2, המאפשרת יציאה לחופשות. ביום 4.7.2006 התקיים דיון בעתירות. בתום הדיון, דחה בית המשפט את שתי העתירות, בציינו כי בחוות הדעת של מרכז בריאות הנפש (להלן – מב"ן ) אין המלצה על הוצאתו לחופשה של המבקש, כמו גם על שינוי הקטגוריה. בית המשפט לא ראה להתערב בשיקול דעתו של הגורם המקצועי. אשר לטיפולי הפוריות, ציין בית המשפט, על סמך תשובת שירות בתי הסוהר (להלן – השב"ס), כי העותר עומד בקריטריונים לקבלת טיפול זה וכי בתקופה הקרובה הוא יצא (בליווי) לבית החולים "אסף הרופא".

3.בבקשתו טוען המבקש, כי המידע שקיבל בית המשפט אינו אמין וכי מסוכנותו אינה מצדיקה מניעת חופשה. המבקש טוען כי יש "לחשוף" את המידע שעל יסודו קיבל בית המשפט את החלטתו, כדי לאפשר לו להתמודד מול מידע זה. המבקש מציין, כי הוא "עולה" לוועדת שליש ביום 28.12.2006, "ולכן אין מנוס לתקן את החלטת בית משפט קמא". כן שב המבקש ומזכיר את בקשתו לצאת לטיפולי הפריה.

4.דין הבקשה להידחות. הלכה היא כי בקשת רשות ערעור של אסיר תתקבל רק כאשר זו מגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות, או כאשר מדובר בנושא אחר בעל חשיבות כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , ניתנה ביום 26.6.85, ולאחרונה, רע"ב 8345/06 לבשוב נ' מדינת ישראל , ניתנה ביום 17.10.2006). בבקשה שלפניי, אין שאלה משפטית בעלת חשיבות, או סוגיה כללית כלשהי, החורגת מנסיבותיו של המקרה הספציפי.

למעלה מן הצורך אוסיף, כי אף לגופו של עניין, לא מצאתי בדברי המבקש עילה שתצדיק התערבות בהחלטתו של בית משפט קמא. אקדים ואומר כי לא נתחוור לי איזה מידע מבקש המבקש "לחשוף" בפניו. מעיון בהחלטת בית משפט קמא, לא עולה כי בעניינו של המבקש היה דו"ח מודיעיני כלשהו, אותו יש "לחשוף" בפני המבקש. החלטת בית המשפט ניתנה על סמך חוות דעת המב"ן, שהועמדה לעיונו של בא כוח המבקש שייצגו בפני בית משפט קמא. כעולה מחוות הדעת, זו גובשה לאחר אבחון שנערך למבקש ביום 4.6.2006 (ולא על סמך חומר מודיעיני). החלטתו של בית משפט קמא, שלא להתערב לעניין סיווגו של המבקש, וכפועל יוצא, גם לא בהחלטה לשלול את יציאתו לחופשות, נסמכה על חוות דעתם של הגורמים המקצועיים בשב"ס. בנסיבות אלו, לא נמצאה לי כל עילה להתערב בה. באשר לבקשתו של המבקש לצאת לטיפולי פוריות, הרי שעל פי המידע שבידי המשיבה, הבקשה נענתה בחיוב והמבקש יצא כבר פעמיים לצורך כך. ממילא, התייתרה הבקשה לעניין זה.

הבקשה נדחית.