רע"ב 696/14 חוסיין עצפור נ. שירות בתי הסוהר

1.

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופטת מ' ברנט ) בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעת"א 7910-11-13 מיום 14.1.2013 בגדרה נדחתה בקשת המבקש להיפגש עם אחיו, אסיר בטחוני הכלוא בכלא עופר.

2.

המבקש הוא אסיר פלילי, ומרצה עונש מאסר בכלא רימונים. אמו של המבקש נפטרה לפני כשנה, והמבקש לא השתתף בהלווייתה. המבקש הגיש בקשה לבקר את אחיו, אסיר בטחוני, הכלוא בכלא עופר. המשיב דחה את הבקשה, ולפיכך עתר המבקש לבית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בציינוֹ כי סוגיית מפגשי אסירים מוסדרת בהוראות פקנ"צ 04.42.00 שעניינה "סדרי ביקור אצל אסירים" (להלן: הפקודה ). סעיף 16ד לפקודה קובע כי "ככלל לא יאושר מפגש בין אסירים קרובי משפחה ביטחוניים אלא מטעמים הומאניים או חריגים וכאשר תפקודם בבית הסוהר אינו שלילי. חריגה מכלל זה אפשרית רק באישור ממ"ז תוך פירוט שיקוליו לאחר המלצת מפקד ביס"ר" . בית המשפט המחוזי מצא כי עניינו של המבקש אינו חריג. בקשת המבקש אינה עומדת בתנאי הפקודה. מתן אפשרות לשני האחים להיפגש תיטיב את מצבו של אחי המבקש, שהוא אסיר בטחוני שאינו זכאי לביקורים משפחתיים, ואין הצדקה לכך. בית המשפט המחוזי הוסיף כי המבקש זוכה לביקורים לא מועטים והחלטת המשיב שלא לאפשר את הביקור, היא סבירה. בשולי הדברים ציין בית המשפט המחוזי, כי "המשיב מתבקש לבחון עם שירותי הבטחון, האם ניתן לאפשר יצירת קשר טלפוני ולו חד פעמי, בפיקוח, בין העותר [המבקש – נ' ס'] לבין אחיו, דבר אשר ישלול סכנה להעברת מסרים ותיאום מהלכים שליליים" . נגד החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפנַי.

3.

העותר טוען כי החלטת בית המשפט המחוזי שלא לאפשר לו לבקר את אחיו הכלוא בכלא עופר, היא שגויה. הסירוב לאפשר לו לבקר את אחיו גורם לו עוול ועוגמת נפש. אמו נפטרה, ובקשותיו הקודמות לביקור אחים לא קיבלו מענה. לטענתו, יש צידוק הומניטארי לאפשר לו לבקר את אחיו, והוא מבקש כי הדבר ישקל מחדש.

4.

הנסיבות הן מצערות, אך דין הבקשה להידחות על הסף ולגופה. הבקשה אינה מעלה שאלה עקרונית , אלא נושא פרטני של המבקש. הלכה פסוקה היא כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לעניינים מנהליים בעתירת אסיר תינתן רק מקום שבו הבקשה מעלה שאלה משפטית עקרונית או כאשר היא מעלה נושא בעל חשיבות כללית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר הספציפי (ראו רע"ב 7/86

וייל נ' מדינת ישראל

(26.6.1986); רע"ב 3482/12

אמסלם נ' משטרת ישראל

(18.7.2012)). הבקשה הנדונה לא באה בגדר המצבים הללו. טענותיו של המבקש אינן במישור העקרוני, אלא ממוקדות בנסיבותיו האישיות שלו. כפי שציין בית המשפט המחוזי, בקשתו של המבקש אינה ממלאת אחר תנאי הפקודה. אחיו של המבקש הוא אסיר בטחוני, ואין הצדקה להיטיב עם מצבו, "שכן רק בעקבות ביצוע עבירות בטחוניות יזכה להיפגש עם אחיו" , כדברי בית המשפט המחוזי. החשש מפני מפגשים בין אסירים פליליים ובטחוניים הוא רב. הוּכח כי המבקש זוכה לביקורים במספר לא מבוטל, ואין לומר על החלטת המשיב כי איננה סבירה.

5.

אשר על כן, הבקשה נדחית.