פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7024/14
לפני:
כבוד השופט נ' הנדל
המבקש:
אשרף מחאג'נה
נ ג ד
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר
2. אגף המודיעין שרות בתי הסוהר
3. ראש תחום עו"ס
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
לעניינים מינהליים מחוז מרכז מיום 07.10.2014 בתיק עתא 022717-08-14
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד לירון הופפלד
החלטה
מונחת בפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופטת נ' אהד ), שעיקרה דחיית עתירת המבקש לאפשר לו תעסוקה בבית הכלא "רימונים" בו הוא מוחזק.
המבקש מרצה עונש מאסר, שלישי במספר, בן 13 שנים בגין עבירת הריגה ועבירות נוספות. המבקש ביקש להשתלב בתעסוקה בבית הכלא "רימונים", אך בקשתו נדחתה על ידי המשיב. לטענת האחרון, זאת הן על רקע מידע מודיעיני שלילי בעניין המבקש לפיו הוא מעורב בסכסוכים בין אסירים; והן על רקע אירוע ירי בבית הכלא לפני כשנה אשר הביא להחמרת נוהלי הבטיחות ולצמצום אפשרויות התעסוקה. יצוין, כי למבקש הוצע לעבור לבית הכלא "הדרים" ולשמש שם כקונדיטור, ואולם המבקש התנה את המעבר במעברו של אחיו, המרצה אף הוא עונש מאסר, יחד עימו. המבקש הגיש עתירה כנגד החלטת המשיב, שנדחתה. מכאן הבקשה שבפניי.
כעולה מהבקשה, המבקש מלין הן על כך שנדחתה בקשתו לתעסוקה בכלא "רימונים", הן על אי שילובו בסדנא לשליטה בכעסים, והן על החלטות סותרות שהתקבלו על ידי ערכאות קודמות בהליכים שונים. יובהר כי סוגיה אחרונה זו לא הובהרה כראוי בבקשה, וממילא לא ברור מהו הסעד המבוקש מכוח טענות אלה. באשר לסדנת אי השליטה בכעסים, מתשובת המשיב עולה כי כיום המבקש משולב במסגרתה ונראה כי סעד זה התייתר. נותר, אפוא, להתייחס לשאלת תעסוקתו של המבקש. לטענת המשיב, יש לדחות את הבקשה הן על הסף והן לגופה.
עיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית המשפט המחוזי, ובאתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות. לאחר שמיעת טענות הצדדים בדיון שהתקיים בפניו, קבע בית המשפט המחוזי כך: "משהוצעה לעותר עבודה וקיבל החלטה שלא לקבל את העבודה, עליו לשאת בתוצאות אותה החלטה. לא מדובר בתכנית כבקשתך... יש להבין כי מדובר במערכת סגורה שאפשרויות התעסוקה בה מצומצמות...". עוד נקבע כי המבקש אינו יכול להתנות את המעבר במעברו של אחיו. דברים אלה מקובלים עליי. מעמדת המשיב בתגובה לבקשה עולה כי ההחלטה שלא לאפשר למבקש תעסוקה בבית כלא "רימונים" בו הוא מוחזק מבוססת על שיקולים מקצועיים וביטחוניים ואינה לוקה בחוסר סבירות קיצוני המצדיק התערבות, לא כל שכן כערכאת ערעור.
בנוסף, ה החלטה מעוגנת בנסיבות האישיות והספציפיות של המבקש וגם מטעם זה איני רואה הצדקה ליתן רשות ערעור. יודגש שוב, כי לא נשללה מהמבקש האפשרות לתעסוקה כליל. בנסיבות שבהן המבקש דחה את אפשרות התעסוקה שהוצעה לו, הכרוכה במעבר, לא נפלה טעות משפטית המחייבת התערבות. ההחלטה נופלת, אפוא, במתחם הסבירות. עניינו של המבקש נדון לגופו ולא די בכך כי הוא היה רוצה תוצאה אחרת. ההחלטה אף מידתית היא.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ב אדר תשע"ה (3.3.2015).
ש ו פ ט