בשג"ץ 7821/14 אשרף מחאגנה נ. שירות בתי הסוהר

ערעור על החלטת הרשם ג' שני

(ברע"ב 7024/14) מיום 4.11.2014, במסגרתה נדחתה בקשת המערער לפטור מתשלום אגרה.

1.

המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (עת"א 52821-09-13) שלא לאפשר לו לקבל ביקורים פתוחים. בד בבד, הגיש המערער בקשה לפטור מתשלום אגרה. ביום 4.11.2014 דחה הרשם את הבקשה מהנימוק לפיו משתקפת יתרה בכרטיס תנועות הכספים של המערער ועל כן לא ניתן לקבוע כי הוא חסר יכולת לשלם.

2.

מכאן הערעור שלפניי. המערער טוען כי החלטת הרשם אינה סבירה ויש לבחון את בקשתו בשנית. המערער מציין כי הוא חסר כל רכוש או יכולת כלכלית, למעט הפקדות מעטות המופקדות מדי פעם בחשבונו לשם הישרדות. עוד הוא מציין, כי אביו נפטר לא מזמן ואמו היא אישה מבוגרת ונכה המשתמשת בכיסא גלגלים. לטענת המערער, המשיב מפלה אותו לרעה בכך שאינו מאפשר את שילובו בטיפול או בתעסוקה. עוד טוען המערער, כי על בית המשפט לפתוח את שעריו בפניו לשם עשיית הדין והצדק.

3.

דין הערעור להידחות. לא מצאתי פגם המצדיק התערבות בהחלטת הרשם. כידוע, שיקול דעתו של הרשם רחב, ולא בנקל תתערב בו ערכאת הערעור (ראו: בש"א 5814/12 ליברוב נ' בית חולים אלישע (14.8.2012); בשג"ץ 8760/12 ואן קול נ' גנות (5.5.2013)) .

המערער לא הציג תשתית עובדתית חדשה בעניין מצבו הכלכלי. בהודעת הערעור הוא חוזר על טענותיו שהועלו בפני הרשם, ללא כל שינוי מהותי המצדיק סטייה מהחלטתו. החלטת הרשם ברורה ונימוקה חד משמעי. יתר על כן, גם לגופם של דברים, המערער לא הצביע על נימוקים שיצדיקו התערבות בהחלטתו של הרשם. ניכר כי הרשם התייחס למכלול הנסיבות שבתיק.

4.

פטור מתשלום אגרה יינתן רק לאחר שבעל הדין המבקש את הפטור הוכיח כי הוא עומד בתנאים אשר הותוו בדין (ראו תקנה 14 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007), והם חוסר יכולת כלכלית וכי נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה. במקרה לפניי קבע הרשם כי המערער אינו עומד בתנאי הראשון.

1.

סיכומם של דברים, הערעור נדחה. המערער ישלם את האגרה בתוך 10 ימים מיום המצאת פסק דין זה לידיו. לא ייעשה כן, יימחק ההליך או יירשם לדחייה, לפי העניין, ללא כל הודעה נוספת.