רע"ב 7180/19 מוחמד אבו זייאד נ. שב"ס

1.

הבקשה שבפני הוגדרה כבקשת רשות ערעור על ההחלטה שנתן בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 22.9.2019 (עת"א 16515-07-19, השופט א' משניות ) בתום הדיון בעתירת האסיר שהגיש המבקש. בהחלטה זו נקבע כי פסק הדין יינתן בנפרד ויישלח לצדדים. בפועל, הבקשה מכוונת לכך שתינתן הוראה לבית המשפט המחוזי ליתן את פסק הדין הסופי בעתירה.

2.

המבקש מרצה בכלא "אשל" עונש מאסר מצטבר בגין שתי הרשעות נפרדות. בשנת 2013 נגזרו עליו שש שנות מאסר בגין ההרשעה הראשונה, ואילו בשנת 2016 נגזרו עליו כ-23 חודשי מאסר בקיזוז ימי מעצרו, מתוכם 9 חודשים במצטבר למאסר הראשון, והיתרה בחופף.

3.

בחודש מאי 2019 פנה המבקש למשיב בבקשה לבחון את זכאותו לשחרור מינהלי. המבקש נענה כי לאחר חישוב ובדיקה בתיקו נמצא כי תאריך שחרורו הוא 23.2.2020, מאחר שתקופת מאסרו הכוללת את כל התיקים בהם נשפט עומדת על שש שנים, שמונה חודשים ו-29 ימים. בהמשך לכך, הוסבר למבקש כי מכיוון שרק אסירים השפוטים לתקופת מאסר כוללת שאינה עולה על ארבע שנים זכאים לשחרור מינהלי, הוא אינו זכאי להחלתו של הסדר זה עליו.

4.

בעתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי נטען, בעיקרו של דבר, כי החישוב שערך המשיב הוא שגוי, וכי יש להתייחס לתקופת המאסר הנוכחית שלו – 23 חודשים – כאל תקופה שאינה עולה על ארבע שנים, וזאת במנותק מתקופת המאסר הראשונה, שאותה כבר סיים למעשה לרצות.

5.

ביום 22.9.2019 התקיים דיון בעתירה בבית המשפט המחוזי, ובסופו ניתנה כאמור ההחלטה שקבעה כי פסק הדין יינתן בנפרד ויועבר לצדדים. כמו כן, צוין בהחלטה כי באי-כוח הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויעדכנו את בית המשפט האם הגיעו להסכמה המייתרת מתן פסק דין בעתירה. ביום 25.9.2019 הוגשה תגובה משלימה מטעם המשיב, ובה הוא חזר על עמדתו כפי שהובעה בדיון. בהמשך לכך, ביום 27.9.2019 הגיש אף המבקש הודעה משלימה שבה חזר על טיעוניו.

6.

ביום 28.10.2019 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי בקשה למתן החלטה ובה עתר לכך שיינתן פסק דין בעתירה, בשים לב לכך שהמשמעות המעשית של קבלת העתירה אמורה להיות, לדבריו, שחרורו המיידי ממאסר.

7.

משלא ניתנו פסק הדין בעתירה או החלטה אחרת בתיק, הוגשה הבקשה דנן. המבקש מדגיש את החשיבות הנודעת למתן פסק דין בהקדם, לנוכח ההשלכות המיידיות האפשריות על חירותו. כמו כן הוא מדגיש כי חלף למעלה מחודש ימים מאז התקיים הדיון בעתירה בבית המשפט המחוזי והוגשו התגובות המשלימות.

8.

לאחר שעיינתי בבקשה על נספחיה אני סבורה כי דינה להידחות, מבלי להידרש לתשובה. ההליך דנן אינו המסגרת המתאימה למתן הוראות לערכאה הדיונית, מבלי שהתקבלה למעשה כל החלטה שעליה מבוקש להשיג. למותר לציין כי דרכו של המבקש להגשת בקשת רשות ערעור תהיה פתוחה עם מתן פסק דין בעתירה. לצד זאת, אחזור על המובן מאליו: לא ניתן להפריז בחשיבותה של הכרעה מהירה יחסית בעתירות אסיר, בפרט כאשר על הפרק מצויות שאלות הנוגעות לחירותו של אסיר (ראו: רע"ב 5923/18 פלוני נ' פרקליטות המדינה , פסקה 10 (12.8.2018)). בענייננו, הבקשה למתן החלטה הוגשה לבית המשפט המחוזי לפני ימים ספורים, וחזקה על בית המשפט המחוזי כי יתחשב במכלול הנסיבות ויתן את פסק דינו בעתירה במועד קרוב ככל הניתן, בכפוף לאילוציו.

9.

סוף דבר: הבקשה נדחית.