פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
7333/16
לפני:
כבוד השופט מ' מזוז
המבקש:
שמעון בן שושן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים) בעת"א
032541-09-16 מיום 20.09.2016 (ע"י כב' השופטת
ד' עטר
)
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.
המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר של 7 שנים ו- 8 חודשים בגין עבירות של אינוס ואיומים, והוא מסווג בשב"ס כאסיר אלמ"ב (אלימות במשפחה). המבקש פנה לשב"ס בבקשה לצאת לחופשה מטעמים מיוחדים לרגל חתונת אחיו המתוכננת ליום 25.9.2016, ונדחה על רקע המלצותיהם השליליות של ועדת אלמ"ב וגורמי הטיפול בשב"ס. בין היתר הודגש בהמלצות כי המבקש לא מגלה אמפתיה כלפי נפגעת העבירה, מביע אמביוולנטיות באשר לשילובו בטיפול, וכי עד כה טרם עבר תהליך טיפולי כלשהו בנוגע לעבירות ולנסיבות ביצוען.
2.
עתירה שהגיש המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים נדחתה. בית המשפט התרשם מהמלצות ועדת אלמ"ב (לרבות החלק החסוי שבהמלצה) וגורמי הטיפול, וקבע כי החלטת שב"ס שלא לאפשר את יציאתו לחופשה המיוחדת היא סבירה ולא נפל בה פגם. מכאן בקשת רשות הערעור שלפני.
3.
לאחר העיון הגעתי למסקנה כי דין הבקשה להידחות באשר אין היא מגלה כל שאלה בעלת חשיבות כללית החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, כפי שנדרש לצורך מתן רשות ערעור על החלטת בית משפט מחוזי בעתירת אסיר (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל
(26.6.1986); רע"ב 6517/15 אל מסרי נ' שירות בתי הסוהר (30.9.2015)). חרף מסקנתי זו ראיתי לציין, כי לא נעלמו מעיניי דבריו של המבקש בבקשתו לפיהם הוא מתחרט מעומק ליבו על מעשיו, לוקח אחריות ושואף לתקן את דרכיו גם באמצעות הליך טיפולי. גם אם דברים אלה נאמרו רק עתה ולא לפני הגורמים השונים בשב"ס, יש לברך על כך. כמובן, ככל שתצלח דרכו של המבקש אין גם לשלול כי שב"ס ישנה בעתיד עמדתו בנוגע לאפשרות יציאתו של המבקש לחופשות. מכל מקום, אין בידי להיעתר לבקשה זו כמבואר לעיל.
4.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, י"ח
באלול התשע"ו (21.9.2016).
ש
ו פ ט