רע"ב 7869/06 איגור קוטובסקי נ. מדינת ישראל

1.בפניי בקשה ליתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב – יפו (כב' השופט צ' גורפינקל) שדחה עתירה שהגיש המבקש כנגד החלטת משטרת ישראל שלא לאפשר לו לצאת לחתונת אחותו שאמורה להתקיים היום בערב.

המבקש עומד לדין באשמת גידול, ייצור והכנת סמים מסוכנים, החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית ויבוא סמים מסוכנים. ביום 12.9.06 קבע בית משפט השלום בתל-אביב, אליו הוגשה בקשה למעצרו עד תום ההליכים של המבקש, כי אין מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר סטטוטורית של מסוכנות. בית המשפט הורה לשירות המבחן לערוך תסקיר מעצר בעניינו של המבקש וקבע כי עד לדיון שיתקיים ביום 3.10.06, הוא יוותר במעצר.

כאמור, עתירת אסיר שהגיש המבקש על מנת לצאת לחתונת אחותו נדחתה, תוך שבית המשפט מציין כי בשל מסוכנותו, ועל פי פקודות שירות בתי הסוהר, לא ניתן לשחררו לחופשה ולהוציאו לחתונה בליווי, אלא אך לאירוע מצומצם בבית המשפחה.

2.אתמול אחר הצהריים הובאה בפניי בקשה זו בגדרה מתבקש מתן רשות ערעור על ההחלטה. המבקש מציין כי מדובר בחתונת אחותו היחידה. הוא סבור כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לכך שבעוד ימים ספורים, ב- 3.10.06, יתקיים דיון נוסף בבקשת המדינה לעצרו עד תום ההליכים, על מנת לבחון האפשרות לשחררו בתנאים מגבילים. לדבריו, קיים סיכוי גבוה כי הוא ישוחרר ועל כן אין למנוע ממנו אך ימים ספורים קודם לכן מלהשתתף בחתונת אחותו. בא כוחו מציין כי מדובר בצעיר כבן 29 ללא עבר פלילי שהיעדרותו מחתונת האחות תאלץ את המשפחה לחשוף בפני אורחיה את דבר מעצרו של המבקש. כן הוא מציין כי הוא יכול להציע ערבויות כספיות ופיקוח של אם המבקש ועל כן אין צורך בליווי משטרתי.

3.המשיבה בתגובתה מציינת כי אין הבקשה מצדיקה מתן רשות לערער, שכן כל כולה נוגעת לעניינו הפרטני של המבקש. גם לגופם של דברים סבורה המשיבה כי אין מקום לקבל הבקשה, היות שבית משפט השלום קבע במפורש כי לעת הזו יישאר המבקש במעצר ועל כן אין המשטרה מוסמכת לקבל החלטה על שחרורו ממעצר. כן מטעימה היא כי האירוע אליו מבקש המבקש לצאת אינו נופל בגדר האירועים אליהם רשאי הגורם המוסמך לאשר הוצאת עצור בליווי על פי נהלי המשטרה, ואף העומס המוטל על המשטרה בתקופת החגים אינו מאפשר זאת. יחד עם זאת, נמסר למבקש כי המשיבה נכונה לאפשר לו ביקור פתוח עם כל בני משפחתו מקרבה ראשונה במועד בו יחפוץ ובתיאום עם הנהלת בית המעצר.

4.החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, ברי כי אין הבקשה מעוררת כל שאלה בעלת חשיבות עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , תק-על 86(2) 1134). יחד עם זאת, רצונו של המבקש להשתתף בחתונת אחותו מובן ועל כן בחנתי הבקשה גם לגופה, אולם לא מצאתי לקבלה מהטעמים עליהם עומדת המשיבה בתגובתה.

הדיון בעניינו של המבקש בבית משפט השלום והאפשרות כי בסופו יוחלט על שחרורו בתנאים אין בהם כדי להשליך על בחינת עניינו לעת הזו, כשהוא נתון במעצר. משקבע בית המשפט כי קמה בעניינו חזקת מסוכנות והוחלט להותירו לעת עתה במעצר, אין זה סביר כי נורה עתה על שחרורו, גם אם לפרק זמן קצר. "...בהיות נאשם עצור עד תום ההליכים, חופשה מהמעצר אינה עולה בקנה אחד עם המעצר ועם תכליתו" (בש"פ 5874/02 אטיה נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(5) 865, (2002)), והדברים נכונים גם לענייננו, משהבקשה למעצר עד תום ההליכים נידונה וטרם הוחלט האם ניתן לשחרר המבקש ממעצר בתנאים מגבילים. עוד אוסיף, כי כפי שמציינת המשיבה, אין המקרה נופל בגדר המקרים שעל פי נוהל הוצאת עצור לאירוע בליווי רשאי בהם הגורם המוסמך לאשר הוצאת עצור בליווי, ודומני כי אין צורך להבהיר מדוע אין טענת המבקש כי ניתן לאפשר יציאתו לחתונה ללא לליווי ישימה, משבית משפט השלום מצא כי עילת המסוכנות מצריכה "לבחון בזהירות אפשרות שחרורו של המשיב" והותירו במעצר עד להחלטה בעניינו לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן.