רע"ב 7982/21 חוסאם עווד נ. שרות בתי הסוהר

1.

לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 17.11.2021 (כבוד השופט העמית א' טל ) ב-עת"א 7329-09-21. בגדרי ההחלטה נדחתה עתירת המבקש להורות לשירות בתי הסוהר (להלן: שב"ס ) לספק לו מזון בהתאם לדיאטה שנקבעה לו בעקבות ניתוח כריתת מעי שעבר (להלן: העתירה ו- הדיאטה המותאמת , בהתאמה) .

המבקש הוא אסיר המרצה עונש של 14 שנות מאסר בפועל. המבקש עבר בשנת 2000 ניתוח כריתת מעי, ולטענתו מאז שנת 2013 הוא מקפיד על דיאטה מיוחדת בהתאם למצבו הרפואי. בעתירה שהוגשה לבית המשפט המחוזי ביקש המבקש שיסופק לו מזון בהתאם לדיאטה זו; וכן נטען להפליה בין האסירים בחלוקת האוכל – ובפרט בין אסירים חולי סוכרת, ובין אסירים שאינם חולי סוכרת וזקוקים לתפריט מיוחד מטעמים בריאותיים אחרים.

2.

בפסק דינו מיום 17.11.2021, ציין בית המשפט המחוזי כי עתירה זהה שהגיש המבקש נדחתה בחודש פברואר 2021 (עת"א 55730-12-20) – לאחר שנמצא שהמבקש מקבל את המזון המתאים לו על פי המלצת דיאטן שב"ס (להלן: העתירה הקודמת ) . בית המשפט המחוזי עמד על כך שבעתירה הקודמת הובהר שככל שהמבקש ימציא לדיאטן שב"ס חוות דעת גסטרולוגית שקובעת אחרת – ישקול האחרון להורות על שינוי בתפריט של המבקש. אלא שחוות דעת כאמור לא הומצאה, ומשכך נדחתה אף העתירה הנוכחית בהיותה מוקדמת.

3.

המבקש, שאינו מיוצג, טוען בבקשת רשות הערעור כי עתירה זו שונה מקודמתה, שכן בעתירה הנוכחית הוא טוען לראשונה להפליה בחלוקת האוכל ואף מביא שורה של דוגמאות לכך. המבקש חוזר על עמדתו כי המזון שמסופק לו אינו תואם את מצבו הרפואי ופוגע בבריאותו; והוא מוסיף כי תפריט זה זהה למעשה לתפריט הניתן לאסירים חולי סוכרת – על אף שצרכיו שונים משלהם. ועוד נטען, כי שב"ס מונע מהמבקש להיבדק על ידי רופא גסטרולוג ולקבל ממנו המלצה לגבי תפריט מתאים.

4.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור, הגעתי ל כלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.

על פי ההלכה הנוהגת, רשות ערעור על פסקי דין של בית המשפט המחוזי הדן בעתירות אסירים תינתן בצמצום ובמקרים מיוחדים שבהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, או כזו שהיא בעלת חשיבות ציבורית החורגת מנסיבותיו הפרטניות של האסיר (רע"ב 7420/21 מחאמיד נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 11 (28.11.2021);

רע"ב 3463/21 כהן נ' הממונה על עבודות שירות , פסקה 18 (3.8.2021)). בענייננו, הבקשה אינה מעוררת שאלה כלשהי בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, וניכר כי היא מתמצה בנסיבותיו הפרטניות של המבקש – ודי בכך כדי לדחותה.

למעלה מן הצורך, אציין שגם לגופם של דברים לא מצאתי להתערב בהחלטתו של בית המשפט המחוזי. ההחלטה בדבר תפריט המזון המוגש לאסירים היא עניין מובהק שבניהול בית הסוהר, וככזו היא נתונה לשיקול דעתו הרחב של שב"ס. כידוע, בית המשפט נוקט ריסון רב בהתערבות בהחלטות מסוג זה; וחזקה על שב"ס כי הוא מספק לאסירים מזון התואם את צרכיהם התזונתיים, בהתאם לצרכיהם הרפואיים מחד גיסא ובהתאם לנוהלי שב"ס מאידך גיסא (ראו למשל: רע"ב 7633/20

אטיאס נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 5 ( 7.12.2020 ); רע"ב 8312/18 בן משה נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (22.11.2018) ).

נכון לעת הזו, המבקש מקבל מזון בהתאם לתפריט שעליו המליץ דיאטן שב"ס – ואין כל אינדיקציה רפואית לחשש לבריאותו. אף על פי כן, הובהר למבקש כבר בפסק הדין שניתן בעתירה הקודמת כי ככל שישנה בידיו חוות דעת גסטרולוגית על פיה נדרש לערוך שינוי בתפריט, עליו להביאה בפני דיאטן שב"ס על מנת שישקול את הדברים. עד כה, הדבר טרם נעשה. בהתייחס לטענת המבקש כי נמנע ממנו להיבדק על ידי גסטרולוג – יובהר כי טענה זו הועלתה לראשונה בבקשת רשות הערעור, ודי בכך על מנת לדחותה. יתרה מזאת, ככל שטרונייתו של המבקש מופנית כלפי החלטה הנוגעת לטיפול הרפואי הניתן לו, הרי שמדובר בהחלטה שונה מזו הנתקפת במסגרת הבקשה הנוכחית, ומשכך לא זה המקום לבררה.

6.

התוצאה היא שהבקשה נדחית. אין צו להוצאות.