פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
802/13
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
אסף אבו רמד
נ ג ד
המשיבים:
1. משטרת ישראל
2. שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט
העניינים מינהליים נצרת (השופט אברהם) מיום 1.1.13 בעת"א 7698-10-12
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיבים:
עו"ד
רן רוזנברג
החלטה
א.
המבקש, אסיר שנדון בעבירת הריגה (ועוד) ל-14 שנות מאסר, יוצא לחופשות, אך לא ניתן לו על-ידי שירות בתי הסוהר לצאת לחופשה בבית הוריו בנהריה, שם גרה משפחת הקרבן, ומקום חופשה אחר אליו יצא אינו זמין עוד. בית המשפט המחוזי שמע את הצדדים ועיין בחומר חסוי הנוגע למשפחת קרבן העבירה, וסבר כי בהיות חופשה פריבילגיה, עליה להישקל אל מול זכותו של קרבן העבירה, וזו האחרונה גוברת. על כן נדחתה עתירת המבקש.
ב.
בבקשה הנוכחית נטען כי המבקש למד את לקחו ממעשהו, ועל כן יש מקום ליציאתו לבית הוריו בנהריה.
ג.
בתגובת המשיבים – מיום 19.3.13 – נטען כי במישור הדיוני אין מדובר בנושא שגם בגישה מרחיבה לרשות להשגה יש מקום להידרש אליו, דיון שכל כולו פרטני. שנית, במהות, בעבר הפר המבקש תנאי חופשה שאסרו על כניסתו לנהריה, וחופשה אינה זכות מוקנית אלא טובת הנאה, פריבילגיה; ההחלטה מתבססת על נסיון ההפרות בעבר, על הפגיעה במשפחת הקרבן שפנתה לרשויות בעניין זה, ועל עמדת המשטרה. אציין כי עיינתי אף אני בחומר בו עיין בית המשפט קמא.
ד.
לאחר העיון בבקשה ובתגובה איני סבור כי יש מקום להיעתר לבקשה. בלא שאשוב ואדרש כאן לטיב הנושאים להם תינתן רשות השגה בגלגול שלישי, במהות אין דופי בהחלטת הרשויות ובהכרעת בית המשפט קמא. אמנם, כשלעצמי סבורני לגבי חופשות "שגם אם במובן משפטי החופשות הן פריבילגיה הניתנת על סמך שקלולם של גורמים שונים, עדיין הן מעין 'דרך המלך' לאסיר על פי ציפיות סבירות של אדם העומד באמות המידה לכך" (רע"ב 5325/07 קדוש נ' שירות בתי הסוהר , פסקה ג' (2007)). ואולם, במקרה דנא אין עסקינן בעצם החופשות, הניתנות למבקש, אלא במיקומן, וכאן לא ראיתי דופי בהחלטה להתחשב הן בהפרות עבר, הן ובמיוחד ברגישותה של משפחת הקרבן. הדבר גם מידתי בהתחשב בכך שבידי המבקש למצוא מקום חופשה אחר שאינו נהריה. איני נעתר איפוא לבקשה.
ניתנה היום, ט' בניסן תשע"ג (20.3.13).
ש ו פ ט