רע"ב 8083/06 מחאמיד מהיוב נ. שירות בתי הסוהר

השופט ד' חשין :

1.זוהי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בנצרת (כבוד הנשיא מ' בן דוד ו השופטים א' אברהם

ו ב' ארבל ) בעע"א 1626/06 מיום 19.9.2006, שבו נדחתה עתירת המבקש נגד החלטת ועדת השחרורים שלפי חוק שחרור על-תנאי ממאסר, התשס"א-2001, שלא לשחררו שחרור מוקדם.

2.בית משפט השלום בחדרה הטיל על המבקש, בין היתר, עונש של 8 חודשי מאסר בפועל בגין עבירות מס (אי הגשת דו"חות מע"מ במועדם, מתוך רשלנות). ביום 22.2.2006, לאחר שבית המשפט המחוזי בחיפה דחה את ערעורו של המבקש בכל הנוגע למרכיב המאסר, החל המבקש לרצות את עונשו. בעוד המבקש במאסר, הטיל עליו בית המשפט לתעבורה בחדרה עונש מאסר נוסף, בן 12 חודשים, בגין עבירות תעבורה (נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ברכב ללא רישיון נהיגה ונהיגה ללא ביטוח).

ביום 14.8.2006 קיימה ועדת השחרורים (בראשות כבוד השופט בן פיילס ) דיון בנוכחות ב"כ המבקש וב"כ המדינה. בתום הדיון דחתה הוועדה את הבקשה לשחרור מוקדם, בציינה כי מדובר במאסרו הרביעי של המבקש, כי בשני המאסרים הקודמים זכה לשחרור מוקדם וכי עבירותיו החוזרות ונשנות, הן בתחום המס והן עבירות התעבורה, מצביעות על מסוכנותו לציבור.

כאמור, עתירתו בפני בית המשפט לעניינים מינהליים נדחתה. בית המשפט קבע כי אין לומר שהחלטת הוועדה אינה סבירה. הוא הטעים כי עבירות התעבורה החוזרות ונשנות שמבצע המבקש, אף כאשר תלויים ועומדים נגדו שלושה עונשי מאסר מותנים, מצביעות על מסוכנותו ועל כך שאין ליתן בו אמון, ומכאן שאם ישוחרר, הוא עשוי לשוב לסורו ולסכן את הציבור.

3.בבקשתו חוזר המבקש למעשה על עיקרי טענותיו בפני בית משפט קמא. הוא מדגיש כי שני מאסריו הראשונים היו עוד בשנות השמונים, ואילו השלישי היה מאסר שרוצה בעבודות שירות. כן תוהה המבקש, מדוע זה נקבע כי הוא "מסוכן לציבור", בעוד אסיר אחר – אף הוא הורשע בשלישית בנהיגה בזמן פסילה, אף הוא בעל הרשעות רבות, אף הוא ריצה מאסר בעבודות שירות בגין עבירה זו, ובדומה למבקש, עמדו נגדו שני מאסרים מותנים בעת שביצע את העבירה הנוכחית – זכה לשחרור מוקדם. ועוד מוסיף המבקש, כי בית המשפט לא נתן את המשקל הראוי לנסיבותיו האישיות, וביניהן העובדה כי הוא חולה סכרת וכי הוא המפרנס היחיד של משפחתו.

4.דין הבקשה להידחות.

5.הלכה היא כי בקשות רשות ערעור על עתירות אסיר תתקבלנה אך כאשר מתגלית בעיה משפטית בעלת חשיבות או אם מדובר בנושא אחר בעל חשיבות כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , ניתנה ביום 26.6.86, מפי הנשיא שמגר ; וראו לאחרונה רע"ב 1808/06 מסראווה נ' שירות בתי הסוהר , ניתנה ביום 10.5.2006, מפי השופטת חיות ). אין בענייננו סוגיה או נושא בעלי חשיבות כללית, כי אם טענות הנוגעות למקרה הספציפי של המבקש.

למעלה מן הנדרש אוסיף, כי דין טענות המבקש להידחות גם לגופן. בית המשפט לעניינים מינהליים דן בטענותיו של המבקש. הוא לא התעלם מנסיבותיו האישיות וציינן כשיקולים ה"שוקלים לטובת שחרורו" (עמ' 2). בית המשפט גם התייחס לטענת ההפליה שהעלה המבקש, בהסבירו כי אצל אותו אסיר שעליו הצביע המבקש דובר במאסר ראשון (בין כותלי הכלא), ואילו אצל המבקש דובר במאסר שלישי מאחורי סורג ובריח, כאשר במאסריו הקודמים זכה גם הוא לשחרור מוקדם על תנאי. בנוסף על כך, המבקש עצמו מצביע על הבדל רלוונטי בין השניים: נגד האסיר האחר עמדו שני מאסרים מותנים עת עבר את העבירה הנוכחית, בעוד שכנגד המבקש עמדו שלושה מאסרים על תנאי. גם העובדה שבית המשפט לא ראה לשנות ממסקנתו אף שמאסריו הקודמים של המבקש היו "רק" משנות השמונים, אין בה כל פגם.

6. הבקשה נדחית.