פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
8399/07
בפני:
כבוד השופט ע' פוגלמן
המבקש:
יוסף עיסא
נ ג ד
המשיבים:
1. שרות בתי הסוהר
2. משטרת ישראל
בקשת רשות ערעור
בשם המבקש:
עו"ד
חנא בולוס
החלטה
המבקש הוא אסיר המרצה עונש מאסר בפועל של 48 חודשים, אשר הוטל עליו ביום 20.3.07. כנטען בבקשה, פנה המבקש למשיב 1 (שירות בתי הסוהר) בבקשה לצאת לחופשות, אך בקשתו נדחתה ביום 7.8.07 נוכח התנגדות המשיבה 2 (משטרת ישראל). נגד החלטה זו עתר המבקש ביום 22.8.07 לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 2474/07). דיון בעתירה נקבע ליום 28.11.07, ומשכך פנה המבקש בבקשה להקדמת מועד הדיון, בה ביקש לקבוע את הדיון בעתירה, במידת האפשר, בתקופת חג הרמאדן (15.9.07 – 20.10.07), כדי לאפשר לו לחגוג את החג בחיק משפחתו, אם תתקבל העתירה. בקשה זו נדחתה ובית המשפט כתב כי "למגינת הלב בשל יומן בימ"ש העמוס לא נוכל להעתר לבקשה". מכאן בקשת רשות הערעור שלפני, בה מבוקש כי נורה לבית המשפט המחוזי לקיים דיון בעתירה בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מיום 20.10.07. נטען כי יש לדון בעתירות מנהליות בהקדם, וקביעת הדיון לאחר שלושה חודשים מרוקנת מתוכן את מהות העתירה המנהלית.
דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור ניתנת רק במקרים חריגים בהן מעלה הבקשה בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא בעל חשיבות כללית (השוו: רע"ב 1443/04 ברגותי נ' היועץ המשפטי לממשלה , פ"ד נח(5) 289, 296 (2004)). בענייננו, מכוונת הבקשה להחלטת ביניים של בית המשפט שעניינה מועד הדיון בעתירה הנוכחית, בשים לב לנסיבותיה הפרטניות, ואין היא מעלה כל שאלה כללית, ודי בכך להביא לדחייתה. מעבר לכך, עניינה של הבקשה בקביעת מועד דיון, נושא המסור לערכאה הדיונית, ואין ערכאת הערעור נוהגת להתערב בו (השוו: רע"ב 1220/07 ראיק נ' שירות בתי הסהר (לא פורסם, 9.5.07)). למעלה מן הצורך אציין עוד, כי המועד שנקבע לדיון בעתירה אינו מייתר את הדיון בה, וזאת בשים לב למשך תקופת המאסר שנגזרה על המבקש.
סוף דבר – דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ"ז בתשרי התשס"ז
(9.10.07).
ש ו פ ט