רע"ב 8433/10 פלוני נ. שירות בתי הסוהר - מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי מרכז מיום 15.11.10, לפיה נדחתה עתירת אסיר שהגיש המבקש להתיר לו לצאת לחופשה לרגל חג הקורבן.

העתירה הובאה בפניי אך היום, 16.11.2010 בשעה 17:15.

כעולה מהחלטת בית המשפט המחוזי, העותר מרצה עונש מאסר בן 11 שנים בגין הריגה. בחודש אפריל 2010 הופסקה יציאתו לחופשות בשל מידע מודיעיני בעניין התנהגות שלילית שלו בין כותלי בית הסוהר. בית המשפט המחוזי קיבל את עמדת המשיב, אשר התנגד לבקשה משני טעמים. האחד , כי היציאה לחופשה לרגל חג הקורבן ניתנת מחוץ למכסת החופשות לאסירים המצויים בסבב חופשות, עליו אין המבקש נמנה כיום. השני , כי למבקש רקע של שימוש בסמים ורקע אובדני ועד לפני כחודש הוגדר כאסיר המצוי בהשגחה פסיכיאטרית בשל מצבו הנפשי. במצב דברים זה, ועל אף שההשגחה הפסיכיאטרית הוסרה לאחרונה, קיבל בית המשפט את העמדה כי לא ניתן להוציא את המבקש לחופשה, ולו לתקופה קצרה, בלא חוות דעת פסיכיאטרית באשר לשאלת קיומו של סיכון הנובע ממצבו הנפשי. משכך נמצא כי ההחלטה שלא להתיר למבקש יציאה לחופשה הינה סבירה.

כידוע, בית המשפט אינו ממיר את שיקול דעתה של הרשות המנהלית בשיקול דעתו אלא במקום שזה נגוע בשיקולים זרים או לוקה בחוסר סבירות (וראו גם: רע"ב 6531/97 קהלני נ' בית סוהר איילון (לא פורסמה, 14.1.98)). עיינתי בבקשה ובטעמיה, לרבות מצבו של אבי המבקש. החלטת בית המשפט המחוזי מקובלת עליי. בנסיבות שתוארו בהחלטה ובשים לב לאופי העבירה בה הורשע המבקש, ההחלטה על שחרורו של המבקש ראוי לה שתתקבל ביישוב הדעת ולאחר הליך בחינה מסודר ולא בחיפזון. ככל שרצונו של העותר לבלות את החג בחיק משפחתו נהיר לי, איני רואה כיצד ניתן להיעתר למבוקשו.

הבקשה נדחית.