רע"ב 6531/97 איתן קהלני נ. בית סוהר איילון

1.המבקש הוא "אסיר בטחוני" השפוט לשתים עשרה שנות מאסר בפועל, לאחר שהורשע בקשירת קשר לרצח, נשיאת נשק שלא כדין ובניסיון לרצח של תושב הכפר בתיר. למבקש עבר של ארבע עבירות אלימות נוספות. על פי הנהלים, מי שריצה למעלה משלוש שנים מעונשו זכאי באופן עקרוני לחופשות. אך בעניינו של המבקש מתנגדת המשיבה להוצאתו לחופשה, שכן על פי עמדת השב"כ, יציאתו לחופשה תסכן את שלום הציבור באופן ממשי:

"עמדתנו הינה כי יש להתנגד ליציאת הנדון לחופשות. עמדה זו מבוססת על עברו האלים של הנדון, מצב הבטחון השורר כיום בשטח ונגישותו האפשרית לאמצעי לחימה אם תתאפשר יציאתו כמבוקש."

2.המבקש עתר לבית המשפט המחוזי (ע"ש 1832/97) לקבלת חופשה לרגל חג ראש השנה.

בית המשפט המחוזי (כבוד השופט א' בייזר) קבע כי "אין לומר שהתנגדותו של השב"כ היא לא סבירה ולכן העתירה נדחית". עם זאת, המליץ בית המשפט "לבדוק שוב את האפשרות לאשר חופשה לעותר כעבור תשעה חודשים ולקחת בחשבון שניתן לאשר לו חופשה כשהוא מוגבל לשהיה באזורים מסוימים בישראל."

3.בבקשה זו טוען העותר כי עבירות האלימות בהן הורשע לא היו חמורות ומעיד על כך עונש הקנס שהוטל עליו. כמו כן טוען המבקש כי מצב הבטחון השורר היום בשטח אינו עתיד להשתנות ואין מקום לתלות בו את אי הוצאתו לחופשה. לעניין נגישותו לאמצעי לחימה, טוען המבקש, כי זו סברה תיאורטית בלבד. לטענת המבקש אין צורך לחכות תשעה חודשים לשם בדיקה נוספת של אפשרות הוצאתו לחופשה.

4.בתגובת המשיבה היא מפנה לסעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל"ב1971-, על פיו אין לאסיר זכות קנויה לצאת לחופשה, אלא זו סמכות הנתונה לשיקול דעת. המשיבה מציינת כי התנהגות טובה בין כתלי בית הכלא אינה תנאי מספיק למתן חופשות וכי הדבר תלוי גם בשיקולים הנוגעים לשלום הציבור. כאשר מדובר באסיר בטחוני מקבל שירות בתי הסוהר הערכה מן השב"כ לגבי קיומו של סיכון עתידי, הערכה המבוססת על נתונים קיימים הצופים פני עתיד. כפועל יוצא מהערכת השב"כ, טוענת המשיבה, החלטת שירות בתי הסוהר הנה סבירה ואין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי.

5.לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שבפני, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי ביושבו לדון במקרה כזה, אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול הדעת של הרשות המבצעת, אלא בוחן אם התבססה על שיקולים פסולים או שהיא נגועה בחוסר סבירות (ראו: רע"ב 2410/93 מדינת ישראל נ' רוני לוי , פ"ד מז(3) 802). הבקשה שבפני, אינה מעלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או נושא שחשיבותו כללית (ראו: רע"ב 7/86 לואיס וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)), ומשקבע בית המשפט המחוזי כי אין חוסר סבירות בהתנגדות השב"כ ליציאת המבקש לחופשה ואף המליץ על פרק זמן לבחינה מחודשת של החלטת המשיבה, אין מקום להתערב בהחלטתו.

6.כאמור לעיל, דין הבקשה להידחות.