רע"ב 32/07כפר אוריה מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע" נ. יעקב ב

המבקש – אשר הורשע בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית ותקיפת שוטר – נושא בעונש מאסר בן שנה אחת, מתוכו נשא עד כה בחמישה חודשים ומחצה. אשתו של המבקש עתידה ללדת בימים הקרובים, והוא פנה לקצינת האסירים בבקשה לאפשר לו להשתתף בברית המילה של בנו הבכור מחוץ לכותלי הכלא. לבקשה זו צירף המבקש מכתב מטעם סגן בכיר לפרקליט מחוז ירושלים, הממליץ לשקול בחיוב את יציאתו לחופשה. בקשתו זו סורבה, וכנגד החלטה זו ערר המבקש לבית-המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים.

בית-המשפט המחוזי (כבוד השופט נ' זלוצ'ובר) לא מצא מקום להיעתר למבקש, נוכח דו"חות מודיעיניים חסויים שהוצגו בפניו, מהם עלה כי הוא חבר בארגון פשיעה, וקיים חשש שהדבר יהיה כרוך בסכנה לציבור כולו. מכאן הבקשה שבפני, בה עותר המבקש ליתן לו רשות להשיג כנגד החלטתה של ערכאה קמא בפני בית משפט זה.

כידוע, ההלכה הנוהגת היא כי רשות לערער ניתנת מקום שהבקשה מגלה סוגיה משפטית בעלת חשיבות או נושא אחר לו נודעת השלכה כללית (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל , לא פורסם). ברי כי הבקשה שבפנינו אינה עומדת באמות מידה אלו, באשר היא נסבה על עניינו הפרטני של המבקש. למעלה מן הדרוש אוסיף, כי האפשרות לצאת לחופשות במהלך מאסר, הינה פריבילגיה ולא זכות המוקנית לאסיר. הסמכות להעניק לאסיר חופשה נמסרה – בגדרו של סעיף 36(א) לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש), תשל"ב-1971 – לידי השר לביטחון פנים, אשר אצל סמכות לנושאי משרה בשירות בתי הסוהר. הביקורת השיפוטית על החלטה בדבר יציאת אסיר לחופשה, ככל ביקורת על החלטה של רשות מנהלית, חייבת להיות מרוסנת, זהירה וממוקדת לבחינת השאלה אם מדובר בהחלטה בלתי סבירה, או שנפל בה פגם אחר המצדיק התערבות (רע"ב 6531/97 קהלני נ' בית סוהר איילון , לא פורסם ; רע"ב 3019/98 מדינת ישראל נ' ארזי , פ"ד נב(2) 743). המבקש לא הצביע על פגם מעין זה, וגם מטעם זה דין בקשתו להידחות.