רע"ב 8457/19 כוטייר עודה נ. מדינת ישראל

1.

נגד המבקש, כוטייר עודה, הוגש כתב אישום המחזיק אישומים רבים, אשר בגינם יוחסו לו בין היתר עבירות רצח, ניסיון רצח, תקיפה, סחיטה באיומים ובכוח, ועמידה בראש ארגון פשיעה. עודה עצור מיום 13.9.2017, ושוהה בהפרדת יחיד החל מיום 7.11.2017. כמו כן, הוא מנוע מביקורים ומקשר טלפוני, למעט ביקורים ושיחות עם עורכי דינו וביקורים פרטניים של קרובי משפחה ספציפיים. בחודש יוני 2019 נדחתה בקשת רשות ערעור שהגיש עודה על ההחלטה למנוע ממנו קשר טלפוני עם בת זוגו (רע"ב 3141/19 עודה נ' שירות בתי הסוהר (11.6.2019))

2.

ביום 14.10.2019, הגיש עודה עתירת אסיר לבית המשפט המחוזי בבאר שבע, במסגרתה ביקש כי יותר לו להיפגש עם בת זוגו, עמה לא נועד מאז מעצרו. ביום 4.12.2019 התקיים דיון בעתירה, במהלכו הוצג לבית המשפט חומר חסוי בנוגע לעודה ולבת זוגו. בתום הדיון, ניתן פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שבו נקבע, על בסיס החומר שהוצג, כי "החלטת המשיב לדחות לעת הזאת את בקשת העותר להיפגש עם בת זוגו, היא סבירה ואף מתבקשת" , וזאת נוכח מעורבותה של בת הזוג במעשיו הפליליים של עודה.

3.

מכאן הבקשה לרשות ערעור שלפנַי, במסגרתה נטען כי בית המשפט לא נתן משקל לכך שחרף טענת המשיבה לעניין מעורבותה של בת הזוג בפעילות הפלילית, לא הוגש נגדה כתב אישום וחקירתה התמצתה בניסיון החוקרים לקבל מידע אודות פעילותו של עודה. עוד הודגש, כי עודה מוכן לקבל כל מתווה פיקוח שיוצע על-ידי המשיבה על מנת לאפשר את הביקור. לטענתו, די בכך כדי להפיג את החשש העולה מעמדת המשיבה ומהחלטת בית המשפט המחוזי.

בתגובתה טוענת המשיבה, כי דין הבקשה להידחות, בהעדר עילה להתערב בהחלטת בית המשפט המחוזי. לטענתה, ההחלטה נטועה בנסיבותיו הפרטניות של עודה, ובשל כך אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה לגבי מתן רשות ערעור בעתירות אסירים. לגופם של דברים נטען, כי חומר מודיעיני רב מעיד על מעורבותה של בת הזוג בפעילות הפלילית, וקיימת סכנה ממשית שהביקור ישמש לקידום פעילות זו. אין ניתן להתגבר על סכנה זו במידה שתניח את הדעת באמצעות פיקוח, הדוק ככל שיהיה.

4.

לאחר עיון בבקשה, בתגובת המשיבה ובחומר החסוי שצורף לה, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו מעורר שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית המצדיקה מתן רשות ערעור. החומר שצורף הוא חומר עדכני, המעיד על מעורבותה של בת הזוג בפעילות הפלילית של עודה וארגונו. נוכח הסכנה הנשקפת לשלום הציבור, אין מנוס אלא להמשיך ולמנוע את מפגשם של בני הזוג.

5.

אשר על כן, הבקשה לרשות ערעור נדחית.

אין צו להוצאות.