פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9104/09
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
משה חנימוב
נ ג ד
המשיבים:
1. מדינת ישראל
2. נציב שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 8.11.09 בעע"א 3278/09 שניתנה על ידי כבוד
השופטת ח' כוחן
בשם המבקש:
עו"ד אלון דוידוב
בשם המשיבים:
עו"ד יצחק ברט
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעע"א 3278/09 מיום 8.11.2009, בגדרה נדחתה עתירת המבקש כנגד החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפסיק את ריצוי עונש המאסר שהוטל עליו, בדרך של עבודות שירות, ולהורות על המשך ריצוי העונש מאחורי סורג ובריח.
המבקש הורשע בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כבוד סגנית הנשיא ז' הדסי-הרמן ) בעבירות גניבה, זיוף, קבלת דבר במרמה, ניסיון לקבלת דבר במרמה והחזקת סם לשימוש עצמי, ונדון ביום 19.3.2009 לשלשה חודשי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, בכפוף לחוות דעתו של הממונה על עבודות השירות (פ 1938/08). לאחר אישור הממונה, הורה בית משפט השלום בהחלטתו מיום 26.4.2009, על תחילת ריצוי העונש בדרך של עבודות שירות. במהלך ביצוע העבודות, נערכה למבקש בדיקת התאמה לביצוע עבודות שירות במסגרת הרשעה בתיק אחר. תוצאותיה של בדיקת שתן העלו, כי המבקש משתמש בחשיש. בשל כך קבע הממונה, כי הוא הפר את תנאי עבודות השירות, ובעקבות בקשה שהגיש לנציב שירות בתי הסוהר, הוחלט על הפסקה מנהלית של העבודות, כך שיתרת המאסר תרוצה מאחורי סורג ובריח.
ביום 8.11.2009, דחה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (כבוד השופטת ח' כוחן ), את עתירת המבקש כנגד החלטה זו, תוך הקביעה: "החלטת הממונה הינה סבירה, הגיונית ומעוגנת בעובדות" (עע"א 3278/09).
מכאן הבקשה שלפניי, בגדרה טוען בא כוח המבקש, כי השימוש בסמים איננו פוסל את מרשו מריצוי העונש בדרך של עבודות שירות. הוא מציין, כי עורך השימוע אשר בוצע למבקש בעקבות תוצאות בדיקת השתן, המליץ לאפשר לו לרצות את יתרת המאסר בעבודות שירות. עוד לדבריו, לאחר החלטת בית המשפט המחוזי, נלקחה דגימת השתן לבודק פרטי אך תוצאות הבדיקה טרם הומצאו, והוא מבקש להתחשב בכך לצורך קבלת בקשת רשות הערעור.
מאידך טוען בא כוח המשיבים, כי הפסקת עבודות השירות נעשתה בסמכות, וכי הפרת התנאים שהציב הממונה, מצדיקים את שלילת הפריבילגיה של ריצוי עונש המאסר מחוץ לכותלי בית הסוהר.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
כידוע, הלכה היא, כי רשות ערעור על החלטת בית-המשפט המחוזי בשבתו כבית-משפט לעניינים מנהליים הדן בעתירת אסיר, איננה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 26.8.1986)). לא מצאתי בנימוקי הבקשה כל בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות ומשכך בלבד דין הבקשה להידחות.
מיותר לציין, כי דין הבקשה להידחות גם לגופה. בית משפט השלום קבע בהחלטתו מיום 26.4.2009, כי על המבקש לעמוד בתנאי הפיקוח והפרתם עלולה להביא לכליאתו. בחוות דעת הממונה צוין מפורשות: "במידה וימצאו ממצאי סמים או אלכוהול – תופסק עבודת השירות". משהופר תנאי זה, התגבשה סמכותו של נציב שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות מכוח סעיף 51ט(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הפעלתה של סמכות זו – כאשר המבקש לא השכיל לנצל את ההזדמנות שניתנה לו לשקם את עצמו והוכיח, כי לא ניתן לתת בו אמון – סבירה ואף מתחייבת מן הנסיבות (רע"ב 2943/97 מאיר נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 15.6.1997); רע"ב 9181/06 וזנה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 9.1.2007)). לבסוף, לבא כוח המבקש הייתה שהות מספקת להפריך את תוצאות בדיקת השתן. משכך, אינני מוצא כל טעם להתערבות בהחלטת נציב שירות בתי הסוהר.
אשר-על-כן, בקשת רשות הערעור נדחית. החלטתי מיום 12.11.2009 לעיכוב הביצוע, מבוטלת בזאת. המבקש יתייצב ביום 21.2.2010 בשעה 09:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לשם ריצוי יתרת עונש המאסר מאחורי סורג ובריח.
ניתנה היום, י"א
בשבט התש"ע (26.1.2010).
ש ו פ ט