פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9109/15 - י"ב
לפני:
כבוד השופט צ' זילברטל
המבקש:
חוסאם עווד
נ ג ד
המשיבים:
1.
שירות בתי הסוהר
2. מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על
החלטת בית המשפט המחוזי מרכז-לוד מיום 16.12.2015, שניתנה על-ידי כב' השופטת מ'
ברנט
בשם המבקש: עו"ד
ענת יערי; עו"ד קרן קלר
בשם המשיבים: עו"ד
אבינעם סגל-אלעד
החלטה
1.המבקש, המיוצג על-ידי הסניגוריה הציבורית, מעלה בבקשתו דנא "שאלה עקרונית" הנוגעת לכלל האסירים, באשר לזכותו של אסיר להיפגש עם מומחה פרטי מטעמו לצורך עריכת חוות דעת להערכת מסוכנותו, אשר תשמש אותו "כדי לבקר באופן מקצועי החלטה מנהלית של שב"ס או של רשות אחרת, ולצרכי עתירת אסיר או הליך משפטי אחר, קיימים או עתידיים". במסגרת זו תוקף המבקש את הוראת השעה מיום 23.7.2015 שכותרתה "הוראת שעה – כניסת מומחים פרטיים לבתי סוהר" (להלן: הוראת השעה ).
במועד הגשת בקשה זו היו תלויות ועומדות בפני בית משפט זה בקשות נוספות שעניינן סעיפים שונים בהוראת השעה (להלן: הבקשות האחרות ). בשלב ראשון הוחלט שתחילה תידונה הבקשות האחרות ועל-פי תוצאת ההליכים האמורים יוחלט באשר לבקשה דנא. ביום 15.6.2016 ניתן פסק דין בבקשות האחרות (רע"ב 4644/15 ראעי נ' שירות בתי הסוהר ). מסתבר כי לכאורה אין בפסק הדין הנ"ל כדי לייתר את הדיון בבקשה דנא: פסק הדין התייחס להכנסת גורמים פרטיים לכתלי הכלא לצורך הכנת תכנית שיקום פרטית לקראת דיון בפני ועדת השחרורים ולסעיפים ספציפיים בהוראת השעה (שבוטלו). מאידך גיסא, הבקשה מתייחסת להכנת חוות דעת "פרטיות" לעניין הערכת המסוכנות, שעל פיה נקבע סיווג האסיר (סיווג המשליך, בין היתר, על האפשרות לצאת לחופשות).
2.עם זאת, נראה כי אין בכוחה של הבקשה דנא להעמיד לדיון את השאלה שבמוקד הבקשה, הואיל ובבית המשפט המחוזי כלל לא נדונה הסוגיה לגופה. כפי שמציינים המשיבים, בית משפט קמא, בהחלטתו מיום 16.12.2015, היא ההחלטה מושא הבקשה דנא, קבע כי נוכח היות הבקשות האחרות תלויות ועומדות בפני בית משפט זה יש מקום להמתין להכרעה בהן בטרם תינתן החלטתו לגופן של הטענות שהועלו בעתירה. על כן, נדחתה העתירה תוך שמירה על זכות המבקש להגיש עתירה נוספת לאחר שיינתן פסק דין בבקשות האחרות.
3.נמצא, כי בבית המשפט המחוזי לא התקיים כלל דיון לגופה של הסוגיה שבמוקד הבקשה דנא, ומאידך גיסא פסק הדין שניתן בבקשות האחרות לא הכריע בה באופן ישיר. לפיכך, אין מקום ליתן רשות ערעור בנושא שלא לובן לגופו בערכאה קמא, קל וחומר כאשר הנושא מוצג כעניין עקרוני, וכאשר ממילא פתוחה דרכו של המבקש להגיש עתירה נוספת בעניין לבית המשפט המחוזי. בעתירה זו ניתן יהיה להתייחס גם להשלכות, ככל שיש כאלה, של פסק הדין שניתן בבקשות האחרות, על הסוגיות דנן.
עיינתי גם בבקשת המבקש מהיום, בגדרה עתר לקביעת הבקשה דנא לדיון דחוף בפני הרכב, ואולם אין באמור בה כדי לשנות מהחלטתי, שכן הטענות שהובאו במסגרתה מתייחסות לגופה של הסוגיה העולה בבקשה דנא, ואין בהן כל התייחסות לנימוק העומד בבסיס החלטתי זו.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, כ"ו
בתמוז התשע"ו (1.8.2016).
ש
ו פ ט