רע"ב 9133/16 רע"ב 9133/16

בקשת רשות ערעור המופנית נגד החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים (מרכז) בעת"א 14749-05-16 שניתנה על ידי השופטת ו' מרוז ביום 31.8.2016, בגדרה נדחתה בקשתו של המבקש לביטול ההחלטה מיום 15.6.2016 שהורתה על מחיקת עתירתו של המבקש על הסף.

רקע

1.

ביום 2.5.2016 עתר המבקש לבית המשפט לעניינים מנהליים בעניין תנאי המאסר בבית הכלא "אשל" עת היה אסיר בבית הכלא האמור. ביום 31.5.2016 הועבר המבקש לבית הכלא "איילון", ובעקבות זאת ביקש להעביר את הדיון בעתירתו לבית המשפט המחוזי במחוז מרכז, ובית המשפט נעתר לבקשתו (החלטה מיום 9.6.2016).

2.

ביום 15.6.2016 הורתה השופטת ו' מרוז כי העתירה תימחק שכן לבית המשפט במחוז מרכז אין סמכות מקומית לדון בתנאי המאסר בכלא "אשל". וכמו כן, משהועבר האסיר לכלא איילון, העתירה אינה רלוונטית עוד. המבקש הגיש בקשה לביטול החלטה, אשר נדחתה תוך קביעה כי "המדובר בבקשה – ובעתירה - כללית ביותר אשר אינה נתמכת בתצהיר כנדרש והטענות שהועלו בהן נטענו בעלמא, ומשכך לא ניתן לבררה. על כך יש להוסיף את סוגיית הסמכות המקומית אשר בית המשפט כבר פסק בה, אך העותר שב וטוען, בין היתר, לאירועים שאין בסמכות בית משפט זה לבררם". כנגד החלטה זו מופנית בקשת רשות הערעור. בין לבין, הועבר המבקש פעם נוספת, הפעם לכלא "מעשיהו".

טענות המבקש

3.

המבקש טוען, בין היתר, כי העברתו לכלא "איילון" נעשתה במכוון על מנת להפוך את עתירתו ללא-רלוונטית. עוד הוא טוען, כי בית המשפט מחק את עתירתו מבלי לקבל את עמדתו ובכך נתן גושפנקא למעשה הפסול של המשיב. לטענת המבקש, דינה של ההחלטה להתבטל משלושה טעמים: (א) משום שלא נשמעה עמדתו של המבקש בעניין מחיקת העתירה; (ב) משום שבית המשפט לא נתן דעתו על כך שיש קשר בין העברת האסיר לכלא אחר לבין עתירתו נגד תנאי הכליאה; (ג) משום שבית המשפט לא קיים דיון בטענות הצדדים בטרם מחק את העתירה. עוד טוען המבקש, כי עתירתו בעניין תנאי הכליאה בבית הכלא "אשל" עודנה רלוונטית שכן מדובר בעתירה כללית אשר נוגעת לכלל האסירים ובכלל זאת לתנאי הכליאה בכלא "איילון". כן טוען המבקש, כי בית המשפט קבע שהטענות בעתירה לא נתמכו בתצהיר, ובכך התעלם מהתצהיר שהוגש לתיק.

תגובת המשיב

4.

המשיב עומד על כך שבעת הגשת העתירה חייבו תקנות סדרי דין (עתירות אסירים), התש"ם-1980 (להלן: התקנות ) קיום דיון במעמד הצדדים (תקנה 4(א) לתקנות) ולבית המשפט לא הייתה סמכות למחוק עתירת אסיר על הסף מבלי לקיים דיון. ביני לביני התקבל תיקון לתקנות המאפשר כיום מחיקה של עתירת אסיר על הסף (תקנה 4(ג) לתקנות).

5.

לעמדת המשיב, הגם שעל פני הדברים דומה כי לא היה מקום בשעתו למחיקת העתירה על הסף מבלי לקיים דיון במעמד הצדדים, ובנסיבות רגילות ניתן היה אולי לשקול להשיב את הדיון לערכאה קמא, הרי שבנסיבות העניין, ספק אם תצמח מכך כל תועלת. מדובר בעתירה המכוונת כלפי תנאי המאסר בכלא "אשל", שהמבקש אינו שוהה בו יותר. משכך, העתירה אינה רלוונטית עוד. ככל שיהיו בפי המבקש טענות ביחס לתנאי מאסרו שמורה זכותו לשוב ולפנות לאחר מיצוי הליכים.

6.

מלבד האמור, טוען המשיב, כי מדובר בעתירה כללית, שהטענות בה נטענו בעלמא, שהסעד המבוקש בה כוללני ואינו ממוקד.

דיון והכרעה

7.

יש צדק בטענתו של המבקש נגד ההחלטה הדוחה את בקשתו לביטול ההחלטה שמחקה את עתירתו על הסף. זאת, מכיוון שבית המשפט לא היה מוסמך לדחות את העתירה בלי לקיים בה דיון, זאת בהתאם לנוסח התקנות שהיה בתוקף באותה עת [השוו: רע"ב 7262/09 יובל נ' שרות בתי הסוהר , פסקה 3 לחוות דעתו של השופט ח' מלצר (16.9.2009); רע"ב 7244/09 בושנאק נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 7 (5.10.2009)]. עם זאת, בנסיבות המקרה דנן, איני סבור כי יש בכך כדי להצדיק מתן רשות ערעור וקבלתו, שכן העתירה כפי שהוגשה אינה רלוונטית עוד. העתירה הופנתה נגד נציבות שירות בתי הסוהר ונגד הנהלת בית סוהר אשל. טענותיו הקונקרטיות של המבקש מופנות נגד ליקויים שנמצאים, לדבריו, באגף בו שכן בשעתו בבית הכלא "אשל". אין לכחד כי טענותיו של המבקש בעתירה נושאות, בין היתר, גם אופי כללי ביחס לאופן הטיפול של שירות בתי הסוהר בתנאי הכליאה של האסירים והמפגעים הרבים הקיימים לשיטתו בבתי הכלא. עם זאת, אני סבור כי בנסיבות המקרה דנן, אין מקום להחזיר את הדיון לבית המשפט לעניינים מנהליים. ככל שבפיו של המבקש טענות ביחס לתנאי הכליאה במתקן הכליאה הנוכחי בו הוא כלוא, ביכולתו למצות את ההליכים מול הגורמים הרלוונטיים ובמידת הצורך לעתור לבית המשפט שבסמכותו לדון בטענותיו. העתירה במתכונתה הנוכחית הפכה לתיאורטית ואינה רלוונטית עוד [השוו: רע"ב 2861/14 סלע נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 4 (28.10.2014); רע"ב 5619/14 מגאדבה נ' שירות בתי הסוהר , פסקה 8 (30.7.2015)].

8.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.