פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
917/11
בפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
חאלד סווארכה
נ ג ד
המשיבים:
1. ועדת השחרורים
2. היועץ המשפטי לממשלה
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (הנשיא אלון והשופטים סלוטקי וביתן) מיום
27.12.10 בתיק עת"א 5358-07-10
בשם המבקש:
עו"ד יוסי לין
בשם המשיבים:
עו"ד עמרי אפשטיין
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בבאר שבע (הנשיא אלון והשופטים סלוטקי וביתן) מיום 27.12.10 בתיק עת"א 5358-07-10.
ב.
המבקש, תושב סיני, הורשע בשנת 2004 בעבירות שעניינן הברחת נשק ממצרים לישראל, והושתו עליו עשר שנות מאסר (ע"פ 11475/04 מדינת ישראל נ' סוארכה (לא פורסם)). ביום 1.7.2010 דחתה ועדת השחרורים את בקשת המבקש להורות על שחרורו המוקדם. בין היתר התייחסה הועדה לקיומו של חומר מודיעיני שלילי מהתקופה האחרונה, לחומרת העבירה, לסכנה הצפויה מכניסה לישראל שלא כדין כדי להבריח נשק, ולהיעדר אפשרויות פיקוח על תושבי חוץ. סוף דבר נקבע, "מסוכנותו של האסיר בעינה עומדת, וקיים חשש ממשי לכך שהאסיר יחזור ויבצע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, ולסכן את הציבור במדינת ישראל". עתירה שהוגשה לבית המשפט לעניינים מינהליים נדחתה, כאמור, בקביעה:
"לא מצאנו מקום להיעתר לעתירה. הועדה שקלה את כל הנתונים הצריכים לעניין וביניהם, ובעיקר, את מסוכנות העותר הנובעת מחומרת מעשיו. מדובר בהחלטה סבירה ועניינית ולא מצאנו להתערב בכך".
ג.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה שלפנינו. בין היתר נטען, כי הועדה לא נתנה משקל ראוי לכך שמדובר במאסרו הראשון של העותר; כי החלטת הועדה מיוסדת על מדיניות כוללת שלא לשחרר שחרור מוקדם אסירים תושבי חוץ, ולא על אינדיקציה קונקרטית למסוכנות אישית; כי העבירה בוצעה ממניעים כלכליים; וכי העונש המשמעותי שהושת על המבקש ירתיעו מעבירות דומות בעתיד.
ד.
ביום 2.2.2011 ביקשתי מהמדינה להגיש תגובה תמציתית, ולהעביר לעיוני את החומר המודיעיני שעמד לעיני הועדה. אומר כבר כאן, כי תגובה זו התבקשה גם מהטעם, שהטענות בדבר מדיניות גורפת נגד שחרור מוקדם לתושבי חוץ עשויה היתה להצדיק מתן רשות ערעור גם לפי המבחנים שבפרשת וייל (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). בפרט כך, כאשר ועדת השחרורים עצמה התייחסה למדיניות עקרונית של משטרת ישראל בעניין.
ה.
ואולם, לאחר העיון בתגובת המדינה, ובפרט בחומר המודיעיני המתייחס לשנה האחרונה , אין כל עילה להתערב בהחלטת הועדה לגופה. מטבע הדברים לא ניתן לפרט לגבי תכנו של החומר, אך אין ספק כי ההחלטה שלא לשחרר את המבקש שחרור מוקדם אינה מבוססת על מדיניות גורפת אלא על מידע קונקרטי - ואין עילה להתערב בה. בשולי הדברים אוסיף, כי השכל הישר מורנו, שהקשיים בפיקוח על תושבי חוץ צריכים להוות שיקול בכל הנוגע לשחרורם המוקדם, בפרט כאשר מדובר בתושב סיני שהורשע בהברחת נשק לישראל, המשוחרר חזרה למקום הפשע, והדברים בהירים כשמש בצהרי יום. ואולם, כיון שבעניינם של אנשים ספציפיים ובגורלם מדובר, אין מדיניות כללית זאת יכולה להיות חזות הכל, וראוי לבדוק כל אדם לעניינו. כאמור, בעניינו של העותר ההחלטה מיוסדת על שיקולים נקודתיים, ואין עילה להתערב בה לגופה.
ו.
אין בידי להיעתר לבקשה.
ניתנה היום ל' באדר א' תשע"א (6.3.2011).
ש ו פ ט