פרטי ההליך
החלטה בתיק רע"ב 929/23
בבית המשפט העליון
רע"ב 929/23
לפני:
כבוד השופט ח' כבוב
המבקש:
רונן יחזקאל
נ ג ד
המשיבים:
1. הממונה על עבודות שירות
2. מדינת ישראל
בקשה לרשות ערעור
על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 26.01.2023 בתיק עת"א
11206-12-22 שניתנה על-ידי כבוד השופט העמית צ' קפח
בשם המבקש: בעצמו
החלטה
1.בקשה לרשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כבוד השופט העמית צ' קפאח) מיום 26.01.2023 בעת"א 11206-12-22, בגדרה נדחתה בקשת המבקש לעיון חוזר בפסק דינו של אותו מותב מיום 13.12.2022 (זאת, בהתאם להחלטות בית משפט קמא, מימים 12.01.2023 ו-29.01.2023, לעיכוב ביצוע פסק דינו לצרוך הגשת הבקשה שבכותרת).
2.בגזר הדין מיום 21.12.2020, נידון המבקש לשלושה חודשי מאסר, שנקבע כי ירוצו בדרך של עבודות שירות (ת"פ 13382-06-17). ואולם, מאז חודש מארס 2021 התייצב המבקש ל-19 ימי עבודות שירות בלבד. יובהר, כי למבקש נערכו 6 שיחות בירור ואזהרה במהלך ריצוי עונשו, הממונה על עבודות השירות פנה אליו בפניות רבות, תוך מתן הזדמנויות חוזרות ונשנות להסדרת אופן ריצוי עונשו. משכלו כל הקיצים הורה הממונה על הפקעת עבודות השרות, משהיא אינה זכות מוקנית.
3.על החלטה זו נסובה עתירת המבקש לבית משפט קמא. בגדרה, תלה יהבו בכך שלא זומן לשימוע, כי ההחלטה התקבלה בהיעדרו ובמצבו הבריאותי שמנע ממנו, לטענתו, לבצע את עבודות השרות.
4.ביום 13.12.2022 ניתן פסק דינו של בית המשפט קמא, בגדרו נקבע כי מעיון בחומר שהונח לפניו, עולה כי הממונה נהג במבקש "באורך רוח מופלג, זימן אותו שוב ושוב לשיחות בירור, הביא בחשבון את מצבו הרפואי ואף דחה לפרק זמן מסיים את ביצוע עבודות השרות מחמת 'אי כשירות זמנית'". אחר דברים אלה הוטעם, כי:
"[המבקש] נתבקש להמציא מסמכים רפואיים אולם הוא ניתק מגע. מאוחר יותר נקבעה שיחת בירור נוספת ליום 1.6.22 אך [המבקש] לא התייצב אליה. נ[י]סיונות להשיג אותו בטלפון לא עלו יפה. משכך, נשלח לו זימון בדואר רשום לשימוע. [המשיב] לא התייצב לשימוע. התקיימו שיחות בירור נוספות, רביעית וחמישית, אך לא היה בה[ן] להועיל. יצוין כי השיחה החמישית נערכה לאחר [שהמבקש] עזב את מקום ההעסקה ביום 19.7.22, ללא אישור וללא ידיעת המעסיק. ביום 24.7.22 נעשה נ[י]סיון נוסף ליצור קשר עם [המבקש] לאור ה[י]עדרותו מהעבודה, אך זאת ללא הצלחה. שוב ושוב ניסה הממונה על עבודות השרות ליצור קשר עם [המבקש] ובכלל זה להזכיר לו כי מועד השימוע נקבע ליום 17.8.22, אך זאת ללא הועיל. בתאריך 22.8.22 עלה בידי המפקח מטעם הממונה ליצור קשר עם [המבקש]. זה הסביר לו כי הוא במצב כלכלי קשה ואמו במצב סופני. משכך, ביקש המפקח מהממונים עליו ליתן [למבקש] הזדמנות נוספת, תוך שינוי מקום השיבוץ. חרף זאת [המבקש] המשיך בהתנהלותו ולא התייצב לעבודות השרות ולא ענה לטלפונים מטעם המשיבה. בהמשך, שוב יצא [המבקש] ממקום ההעסקה ללא אישור ועל כן נפלט ממקום ההעסקה וזומן לשיחת בירור. בהמשך, נ[י]סיונות ליצור קשר עם [המבקש] לא עלו יפה ונקבע שימוע נוסף ליום 19.10.22, אך [המבקש] לא התייצב פעם נוספת, על אף שחתם על הזימון לשימוע. הנה כי כן, הממונה על עבודות השרות נהג [המבקש] באורך רוח שאין גדול ממנו. הלכה היא כי ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שרות מהווה 'פריבילגיה שיפוטית ואין היא זכות מוקנית'".
5.אשר על כן נקבע, כי בנסיבות דנן אין מקום להתערבות בית המשפט בהחלטת הממונה. המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית משפט קמא, והגיש בקשה לעיון חוזר שנדחתה ביום 26.01.2023.
6.מכאן הבקשה שלפניי. בגדרה חזר המבקש על טענתיו שהובאו בפני בית המשפט המחוזי. זאת ועוד נטען, כי הבקשה מעלה "שאלה חוקתית מהותית המתייחסת לא רק לנושא מהותי והוא חובת הגילוי ותום הלב של הרשות וכן לסמכות בית המשפט לתקן פגמים בהחלטות".
7.לאחר עיון סבורני כי דין הבקשה להידחות.
8.כידוע, הלכה היא עמנו כי בית משפט זה ייעתר לבקשת רשות ערעור על פסק דין שניתן בעתירת אסיר במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית או סוגיה בעלת חשיבות כללית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים להליך (רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (26.06.1986)). המקרה דנן לא בא בגדרה של אמת מידה מחמירה זו.
9.אשר על כן, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי יתרת מאסרו בהתאם להחלטת בית משפט קמא מיום 29.01.2023.
ניתנה
היום, י"א בשבט התשפ"ג (2.2.2023).
ש ו פ ט