רע"ב 9522/04 אחמד אב סיאם נ. שרות בתי הסוהר

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופטת ר' ברקאי) מיום 5.9.04 בעע"א 2780/03 בה נדחתה עתירתו של המבקש.

בבית המשפט השלום בבאר שבע (ת.פ 1907/02) נגזרו על המבקש חמישה חודשי מאסר בעבודות שירות כאשר מועד תחילת הריצוי נקבע ל- 1.12.02. מהחלטת בית המשפט המחוזי עולה, כי בעת שקצין המיון בדק את התאמתו של המבקש לביצוע עבודות שירות, הסכים האחרון לשיבוצו לעבודה בגן הזואולוגי בבאר שבע. המבקש חזר על הסכמתו זו גם בדיון שהתקיים בבית המשפט. מיד לאחר שהתייצב לעבודה, הוא ביקש לעבור למקום עבודה אחר. על כן, הועבר המבקש לעבודה בבית החייל בבאר שבע. הממונה על עבודות השירות ציין כי תפקודו של המבקש היה לקוי והוא נעדר מהעבודה במשך כחודש ימים ללא אישור. עקב כך, הוזמן המבקש לשימוע, ואז הוא הודיע בכתב, כי אינו מסוגל לבצע את עבודות השירות בבאר שבע וביקש לעבור לעבוד ברהט. המבקש הוסיף וציין במכתבו, כי אם לא ימצא פתרון על פי בקשתו, הוא מוכן לרצות את עונשו במאסר. בירור העלה כי המבקש אינו מתאים לביצוע עבודות שירות ברהט. על כן הוא הוזמן לשימוע נוסף, בו חזר וטען כי הוא מוכן לבצע את העבודות רק ברהט.

אחרי כל אלה, החליט נציב בתי הסוהר על הפסקת עבודות השירות. על החלטה זו עתר המבקש בפני בית המשפט לעניינים מנהליים שדחה את עתירתו וקבע כי עליו להתייצב לריצוי עונשו ביום 12.9.04.

בבקשה לפני טוען המבקש כי עצם העובדה שהוא אינו מעוניין לבצע את עבודות השירות במקום מסוים אלא במקום אחר, אין בה משום היעדרות מהעבודה ללא אישור וגם אין בה כדי להקים עילה אחרת להפסקת העבודות. עוד טוען המבקש, כי בית המשפט המחוזי טעה בכך שקיבל את טענת המשיב לפיה לא נמצא למבקש מקום עבודה בעיר רהט ובכך שדחה עתירתו על אף שהמבקש הביע נכונות לבצע את עבודות השירות גם בבאר שבע.

דין הבקשה להידחות. רשות ערעור על החלטות בעתירות אסיר אינה ניתנת כדבר שבשגרה, הרשות תינתן רק אם מתגלה בעיה משפטית בעלת חשיבות או שעולה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 7/86 וייל נ' מדינת ישראל (לא פורסם); וכן רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם)). הבקשה שבפני אינה מעלה טעם שכזה.

גם לגופו של עניין אינני רואה מקום למתן רשות ערעור. המבקש שלפנינו לא הסתפק, כפי שנטען בבקשה, בהודעה כי הוא "מעוניין" לעבוד ברהט. הוא פשוט הודיע כי אינו מוכן לעבוד בכל מקום עבודה שאינו ברהט, והוא גם נתן ביטוי מעשי וחד-משמעי להודעה זו, בכך שהפסיק, על דעת עצמו, את ביצוע העבודות אליהן נשלח בבאר שבע, ואף הודיע בכתב שאם לא יתאפשר לו לעבוד ברהט, כי אז יבקש לרצות את עונשו במאסר. בנסיבות אלה נציב בתי הסוהר היה רשאי להפסיק את עבודות.

הבקשה נדחית.