פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"ב
9683/07
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
תומר טולדנו – ת.ז. 046256954
נ ג ד
המשיב:
שירות בתי הסוהר
בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 4.11.07 בעע"א 2462/07 שניתן על-ידי כבוד השופט
גלעד נויטל
בשם המבקש:
בעצמו
בשם המשיב:
עו"ד ורדה חלאוה
החלטה
בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 2462/07) מיום 4.11.2007, לפיה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת נציב שירות בתי הסוהר, לפיה עבודות השירות שנגזרו עליו יופסקו, והוא ירצה את יתרת עונשו במאסר בפועל. תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל מעוכב עד למתן הכרעה בבקשה זו.
המבקש נדון לשישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בגין עבירות של איומים, העלבת עובד ציבור, הכשלת שוטר, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו. המבקש נדרש להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 18.2.2007 בעמותת פתחון לב. ביום 19.2.2007 התייצב המבקש לתחילת ריצוי עבודות השירות.
לטענת המשיב המבקש נעדר מעבודות השירות ללא אישור ונהג להגיע באיחור. אשר על כן הוזמן המבקש לבירור בפני המפקח על עבודות השירות במחוז מרכז (להלן: המפקח) ביום 13.5.2007. במסגרת השימוע ביום 13.5.2007 נמסר למבקש כי מיום תחילת עבודתו הוא נעדר 22 ימים, וכי הדבר מצדיק הפסקה של עבודות שירות. כמו כן הובהר למבקש כי מעתה ואילך יהא עליו לשנות את דרכיו, וכי עליו להגיע בזמן לעבודה. כן התבקש המבקש להמציא את המסמכים הרפואיים המעידים על היעדרות בשל מחלה אותם טען שיש בידו.
לטענת המשיב המשיך המבקש להחסיר ימי עבודה ולהגיע באיחור, כמו כן לא המציא המבקש את אישורי המחלה הנטענים. אשר על כן הוזמן המבקש לבירור נוסף אצל המפקח ביום 12.6.2007. המפקח החליט כי המבקש יוזמן לשימוע, וכי המבקש יוכל להמשיך במקום עבודתו עד לקיום השימוע בעניינו. השימוע נקבע ליום 9.7.2007.
בימים 8-9.7.2007 המבקש לא התייצב במקום העבודה, ואף לא הגיע לשימוע שנקבע בעניינו. מאוחר יותר המציא המבקש אישור מחלה עבור יום 9.7.2007.
ביום 17.7.2007 התקיים בירור נוסף בעניינו של המבקש בפני המפקח. המפקח החליט להזמין את המבקש פעם נוספת לשימוע, והפעם המליץ על הפסקת עבודות השירות.
ביום 23.7.2007 נערך שימוע למבקש. עורכת השימוע המליצה על הפסקה מינהלית של עבודות השירות שכן המבקש הוזהר פעמיים בעבר, ולא הציג אישורים שיש בהם לתמוך את טענותיו, והמשיך להיעדר אף לאחר שהוזהר.
ביום 8.8.2007 המליץ הממונה על עבודות השירות במחוז המרכז על הפסקת עבודות השירות של המבקש. ביום 13.8.2007 החליט נציב שירות הסוהר מתוקף סמכותו לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, על הפסקה מינהלית של עבודות השירות על ידי המבקש, והמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית סוהר.
על החלטת שירות בתי הסוהר הגיש המבקש ביום 21.8.2007 עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עע"א 2462/07).
ביום 4.11.2007 דחה בית המשפט לעניינים מינהליים (כבוד השופט ג' נויטל) את העתירה, וקבע כי המבקש לא הניח שום בסיס לטענתו כי חשף שחיתות במקום עבודות השירות וכי עקב כך התנכלו לו. עוד קבע בית המשפט כי החלטת הפסקת עבודות השירות בעניינו של המבקש סבירה, וכי למבקש ניתנו הזדמנויות רבות בטרם התקבלה ההחלטה על הפסקת עבודות השירות.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי שגה בית המשפט בהחלטתו שלא להתערב בהחלטת המשיב, וכי החזקתו מאחורי סורג ובריח תזיק לשיקומו. עוד טוען המבקש כי לא קיבל כל אזהרה בעבר, וכי המציא אישורים רפואיים לגבי חלק מן ההעדרויות.
מנגד טוען המשיב כי בקשת רשות הערעור אינה מעלה כל בעיה משפטית אשר חשיבותה מצדיקה מתן רשות ערעור. עוד טוען המשיב כי ההחלטה על ההפסקה המינהלית של עבודות השירות הינה החלטה סבירה, הנסמכת על ראיות מנהליות מבוססות, ואין מקום להתערבות בה.
לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ובהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.
כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 6813/01 ימין נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2001); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004)). בענייננו, הבקשה אינה מגלה כל סוגיה שכזו, ומסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין, הלכה פסוקה היא כי עבודות השירות ניתנות בידי הנאשם כפריבילגיה, אך מקום שנאשם אינו מבצע את עבודות השירות כראוי, עלול הוא לאבד את הפריבילגיה שניתנה לו (ראו רע"ב 4973/06 אדרי
נ' שירות בתי הסופר (לא פורסם, 26.7.2006)).
בענייננו, היו בפני הרשות המוסמכת ראיות מינהליות למכביר עליהן ניתן היה להשעין את החלטת הפקעת עבודות השירות. המבקש הוזהר מספר פעמים וניתנו לו מספר הזדמנויות לתקן את דרכיו, הזדמנויות אותן לא ניצל. משכך החלטת הנציב נשענת על תשתית ראייתית מוצקה, והיא סבירה בנסיבות המקרה.
אשר על כן, הבקשה נדחית.
החלטתי מיום 15.11.07 בענין עיכוב ביצוע עונש המאסר מבוטלת בזה. על המבקש להתייצב ביום 1.5.08 לא יאוחר משעה 10:00 במזכירות בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, וזאת לשם תחילת ריצוי עונשו.
ניתנה
היום, ד' בניסן התשס"ח (9.4.2008).
ש ו פ ט