רע"ב 9689/07 איגור רבייב נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 2390/07) מיום 4.11.2007, לפיה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת נציב שירות בתי הסוהר להפסיק את עבודות השירות שנגזרו עליו, והוא ירצה את יתרת עונשו במאסר בפועל. תחילת ריצוי עונש המאסר בפועל עוכב עד למתן הכרעה בבקשה זו.

המבקש נדון לשישה חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות בגין עבירות של קבלת נכסים ש הושגו בפשע, קשירת קשר לביצוע פשע, שימוש ברכב ללא רשות בעליו ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. המבקש נדרש להתייצב לריצוי עבודות השירות ביום 22.4.2007 במשתלה של עיריית תל-אביב-יפו. המבקש התייצב ביום האמור לתחילת ריצוי עבודות השירות.

המבקש ריצה קרוב לשלושה חודשים מעבודות השירות שהוטלו עליו במשתלה, אולם לאור החלטת המשתלה להפסיק את עבודתו של אחד העובדים במקום, נבחר המבקש להיות העובד שיעזוב ועל כן הוא הועבר לעבודה בבית תמחוי "בוכארה" (להלן: בית התמחוי ).

ביום 12.7.2007 התייצב המבקש בבית התמחוי ונדרש לעבוד שם בית השעות 10:00-16:00.

לפי הנטען, כבר ביומו הראשון שם הודיע המבקש כי הוא נגעל מהמקום וכי אינו מוכן לעבוד. זאת ועוד, נטען כי הוא יצא בשעה 14:00 בלא אישור, קודם לסיום העבודה. אף ביומו השני שם שב והצהיר המבקש כי אינו מוכן לעבוד שם.

אשר על כן, נשלח המבקש בו ביום לבירור אצל המפקח על עובדי השירות במחוז מרכז. במסגרת הבירור ביקש המבקש לחזור לעבודתו במשתלה לאור העובדה כי מקום העבודה החדש רחוק ממקום מגוריו וכי הוא נגעל מהאוכל במקום.

לאור העובדה כי בית התמחוי לא היה מעוניין עוד בהעסקת המבקש וכי לא נמצאו מקומות עבודה אחרים פנויים בתל-אביב, החליט המפקח על עבודות השירות להעביר את התיק להחלטת רכזת עבודות שירות, אשר החליטה שבנסיבות העניין על המבקש להמשיך את עבודתו בבית התמחוי.

ביום 16.7.2007 התייצב המבקש פעם נוספת בבית התמחוי,

אולם שב והפגין התנהגות שלילית ועל כן נשלח לבירור נוסף אצל המפקח, בירור אשר במסגרתו החליט המפקח על קיום שימוע בניינו של המבקש, תוך שהוא ממליץ על הפסקת עבודות השירות.

ביום 23.7.2007 התקיים השימוע האמור. המבקש טען כי אינו מוכן לנקות שירותים וכי הוא נגעל מהאוכל וכי הוא מועסק בעבודה נוספת לשם תשלום חובות, ועל כן יש להתחשב בו. עורכת השימוע המליצה על הפסקה מנהלית לאור אי החרטה של המבקש. הממונה על עבודות השירות קיבל את המלצת עורכת השימוע והמליץ ביום 29.7.2007 אף הוא על הפסקת עבודות השירות של המבקש.

ביום 30.7.2007, לאור המלצת הממונה על עבודות השירות ומתוקף סמכותו לפי סעיף 51ט(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, החליט נציב שירות בתי הסוהר להורות על הפסקה מנהלית של עבודות השירות על ידי המבקש, והמשך ריצוי עונש המאסר שנגזר על המבקש בבית הסוהר.

ביום 17.4.2007 עתר המבקש כנגד החלטת בית המשפט לעניינים מנהליים.

בהחלטתו ציין בית המשפט המחוזי (כבוד השופט ג' נויטל ) שהמבקש נעדר מהעבודה ללא אישור וכי אף לאחר שהועבר למקום עבודה אחר הוא התלונן על סוג העבודה ועל השעות. מכאן קבע בית המשפט המחוזי כי ההחלטה על הפסקת עבודות השירות הינה סבירה ואף מתבקשת ועל כן ירצה המבקש את יתרת עונשו בבית הסוהר החל מיום 18.11.2007.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש טענות עובדתיות הנוגעות לעבודתו במשתלה ובבית התמחוי. עוד טוען המבקש כי בית המשפט לעניינים מנהליים לא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים ולא נתן משקל מספיק לטענת המבקש כי לא ניתנה לו הזדמנות אמיתית לשוב ולבצע את עבודות השירות.

מנגד טוענת המשיבה כי בקשת רשות הערעור אינה מעלה כל בעיה משפטית אשר חשיבותה מצדיקה מתן רשות ערעור. עוד טוענת המשיבה כי ההחלטה על ההפסקה המנהלית של עבודות השירות הינה החלטה סבירה, הנסמכת על ראיות מנהליות מבוססות, ואין מקום להתערבות בה ועל כן, אין אף מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מנהליים.

לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ובהחלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות.

כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 6813/01 ימין נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2001); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004)). בענייננו, הבקשה אינה מגלה כל סוגיה שכזו, ומסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.

מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. הלכה פסוקה היא כי עבודות השירות ניתנות בידי הנאשם כפריבילגיה, אך מקום שנאשם אינו מבצע את עבודות השירות כראוי, עלול הוא לאבד את הפריבילגיה שניתנה לו (ראו רע"ב 4973/06 אדרי

נ' שירות בתי הסופר (לא פורסם, 26.7.2006)).

בענייננו, היו בפני הרשות המוסמכת ראיות מנהליות למכביר עליהן ניתן היה להשעין את החלטת הפקעת עבודות השירות. המבקש הוזהר מספר פעמים וניתנו לו מספר הזדמנויות לתקן את דרכיו, הזדמנויות אותן לא ניצל. משכך החלטת הנציב נשענת על תשתית ראייתית מוצקה, והיא סבירה בנסיבות המקרה.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

על המבקש להתייצב ביום 11.5.2008 בשעה 10:00 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו לשם תחילת ריצוי עונשו.